תחילת החוק ביום 1.7.2006, אלא אם נקבע בו אחרת.

מס הכנסה

אי התרת הוצאות לימודים המקנים יתרון של קבע

על פי המצב המשפטי כיום, לא מותרים מהכנסתו החייבת של אדם, ניכויים בשל הוצאות לימוד, שהן הוצאות לרכישת מקצוע, או לרכישת השכלה אקדמית, אלא אם כן הן הוצאות לשמירה על הקיים, שאינן מקנות ללומד יתרון של קבע.

למען הסר ספק, החוק קובע זאת במפורש, בהוסיפו את סעיף 32(15) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה), הקובע כי בבירור הכנסתו החייבת של אדם, לא יותרו ניכויים בשל הוצאות לימודים, לרבות הוצאות לרכישת השכלה אקדמית או לרכישת מקצוע, ולמעט הוצאות השתלמות מקצועית, שאינה לרכישת השכלה או מקצוע כאמור, לצורך שמירה על הקיים.

זיכוי בעד בן זוג

על פי סעיף 37 לפקודה, בחישוב המס של יחיד מוטב תושב ישראל, שהוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי בשנת המס כלכלת בן זוגו היתה עליו, תובא בחשבון נקודת זיכוי אחת. "יחיד מוטב" מוגדר בסעיף, כיחיד שהוא או שבן זוגו הגיע לגיל פרישה.

בחוק תוקנה הגדרת יחיד מוטב, כך שתכלול גם יחיד שהוא או שבן זוגו עיוור, או נכה, כמשמעותם בסעיף 9(5)(א) לפקודה.

תחילת התיקון ביום 1.1.2006.

מחצית נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודי מקצוע

בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), התשס"ה-2005, הוסף סעיף 40ד לפקודה ונקבעה בו, החל בשנת המס 2006, זכאות למחצית נקודת זיכוי ליחיד שסיים לימודי הוראה, בשנות מס שמספרן כמספר שנות לימודי ההוראה, אך לא יותר משלוש שנות מס, החל בשנת המס שלאחר שנת המס שבה הסתיימו לימודי ההוראה.

החוק מתקן את תחולת הסעיף, כך שיחול לגבי לימודים לרכישת מקצוע, בהיקף של 1,700 שעות לימוד הנהוגות במוסד להשכלה גבוהה לפחות, אם היחיד סיים לימודי מקצוע וזכאי לתעודת מקצוע, הניתנת בסיום לימודיו והמוכרת על ידי משרד ממשלתי.

חישוב נפרד לבני זוג

החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה), התשס"א-2000, אפשר במשך שלוש שנות מס, שתחילתן בשנת המס 2004, לקבוע חישוב נפרד לגבי הכנסתם של בני זוג העובדים בעסק המשותף להם, אם מתקיימים לגביהם התנאים הקבועים בחוק האמור.

החוק מחיל את הוראות החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה), התשס"א-2000, כהוראת קבע, לגבי סכום הכנסה של עד 42,000 ש"ח בשנה, שיעודכן אחת לשנה לפי סעיף 120א לפקודה.

בהתאם, החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה), התשס"א-2000, בוטל.

בנוסף, נקבע בחוק כי על הכנסה שלגביה נתבע חישוב נפרד, לא יחולו הוראות סעיפים 38 ו-39 לפקודה.

תחילת התיקון ביום 1.1.2006.

חישוב נפרד לבני זוג חברי קיבוץ

החוק מתקן את סעיף 57(ב) לפקודה, כך שלצורך חישוב המס שחייב בו קיבוץ, רשאי הקיבוץ לתבוע כי ייעשה חישוב נפרד על הכנסתו החייבת לאחר שחולקה בין חבריו, עד סכום של 42,000 ₪ לכל זוג נשוי מחברי הקיבוץ, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף.

בנוסף, נקבע כי על הכנסה שלגביה נתבע חישוב נפרד כאמור, לא יחולו הוראות סעיפים 38 ו-39 לפקודה.

תחילת התיקון ביום 1.1.2006.

ביטוח לאומי

תקופת אכשרה של חייל לקבלת דמי אבטלה

סעיף 161 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), קובע, כי ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 (להלן - חוק שירות ביטחון), ייכללו בתקופת האכשרה של מובטל לקבלת דמי אבטלה.

בחוק נקבע, כי ימי שירות סדיר על פי חוק שירות ביטחון ייכללו בתקופת האכשרה, במספר ימים שלא יעלה על 180 יום.

במקביל, תוקנו סעיפים 173 ו-174 לחוק הביטוח הלאומי, כדי להבהיר שאין בתיקון כדי לפגוע בזכאותו של חייל משוחרר למענק בעד עבודה מועדפת או נדרשת וכן בזכאות לדמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית.

התיקון חל על המשתחרר משירות סדיר מיום 1.7.2007 ואילך.

החלת הוראות מחוק הביטוח הלאומי על מי שנכנס לישראל לפי חוק הכניסה לישראל

בחוק הביטוח הלאומי ישנן מספר הוראות המתייחסות למי שעלה לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950 (להלן - חוק השבות). הוראות אלה אינן חלות על מי שנכנס לישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן - חוק הכניסה לישראל), אף אם במועד מאוחר יותר ניתן לו מעמד של עולה לפי חוק השבות והוא זכאי לסל קליטה.

בחוק נקבע, כי סעיף 197 לחוק הביטוח הלאומי, בענין קצבת נכות כללית, סעיף 223 לחוק הביטוח הלאומי, בענין גמלת סיעוד, סעיף 351(יא) לחוק הביטוח הלאומי, בענין פטור מתשלום דמי ביטוח, סעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי, בענין תושב ישראל באזור וסעיף 406 לחוק הביטוח הלאומי, הכולל הוראות מיוחדות לענין הסכם לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי, יחולו גם על מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע, או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי חוק הכניסה לישראל, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה.

התיקון חל על גמלאות ודמי ביטוח המשתלמים בעד יום 1.7.2006 ואילך.