משרד האוצר: הצמיחה ב-2007 צפויה להתמתן לכדי 4.1%
"ההתפתחויות המקרו-כלכליות בשנת 2005 היו חיוביות מאוד. הכוחות שיצרו את התפנית החיובית במשק במחצית השנייה של 2003 והשפיעו על כלכלת ישראל ב-2005 ממשיכים לפעול גם במחצית הראשונה של 2006". כך נפתחת סקירת האוצר למשק הישראלי המשלב תחזיות מאקרו כלכליות לשנת 2007.
מהדו"ח עולה, כי תחזית הצמיחה לשנת 2006 עומדת על 5.3%, נוכח נתוני הרבעון הראשון (צמיחה בשיעורים של 6.6% בתוצר ו-10.6% בתוצר העסקי). תחזית זו משקפת שיעור צמיחה הגבוה מהשיעור החזוי ברוב מדינות המערב. הצמיחה נתמכת על ידי המשך התרחבות הסחר העולמי, הרפורמות המבניות שבוצעו בכלכלה הישראלית, עמידת המדיניות הפיסקלית ביעדי ההוצאה, רישום עודף מתמשך בחשבון השוטף במאזן התשלומים, ירידת החוב הציבורי יחסית לתוצר של המשק והעדר לחצים אינפלציוניים משמעותיים, דבר המאפשר סביבת ריבית ריאלית התומכת בצמיחה. בנוסף, התוצר העסקי צפוי לגדול בשנת 2006 ב-6.5%.
באשר לשנת 2007 צופים באוצר התמתנות בקצב הצמיחה: התוצר צפוי לגדול ב-4.1% אחוזים והתוצר העסקיב 4.9% אחוזים. הסיבה להאטה טמונה במשתנים גלובליים, כגון האטה החזויה בשיעור הצמיחה במדינות המתקדמות. נציין, כי הצמיחה בתוצר החזויה בשנת 2007 נמוכה מהצמיחה בשלוש השנים הקודמות, אולם גבוהה מהצמיחה הממוצעת בעשור האחרון.
הרכב הצמיחה: נוכח ההאטה החזויה בשיעור הצמיחה במדינות המתקדמות, ובראשן ארה"ב, היצוא יגדל בשנים 2006 ו-2007 בקצב נמוך מאשר בשנים 2005-2004 . מאידך, הגידול בהשקעות (הן ההשקעות בנכסים קבועים והן השינוי במלאים) והגידול בצריכה הפרטית צפויים לתמוך בהמשך צמיחת המשק.
מספר העובדים הישראלים צפוי לגדול ב-3.1% ב-2006 וב-2.6% בשנת 2007. זאת בהנחה שתתחדש הירידה במספר העובדים הלא-ישראלים (זרים ופלסטינים), לאחר שבמהלך הרבעונים האחרונים חלה עלייה מדאיגה במספרם (גידול של כ-8% אחוזים בשנת 2005 ). שיעור ההשתתפות בכוח העבודה צפוי לעלות ב-2007 ל-56%, והמשך הגידול במספר המועסקים הישראלים יתמוך בירידה של שיעור האבטלה, ל-8.5% ב-2006 ו-8.4% ב-2007.
נציין, כי התחזית לשנים 2006 ו-2007 מפנימה את ההחלטות בדבר ביטול המשך הירידה בקצבאות הילדים (אשר עלול להחליש את הגידול בשיעור ההשתתפות) והעלאת שכר המינימום (אשר צפויה להאט את קצב הירידה באבטלה).
תחזיות לשנים 2012-2008
המשק הישראלי נהנה ממספר רב של נקודות חוזק: כוח אדם משכיל, יוזמה ועוצמה טכנולוגית, מצב איתן במאזן התשלומים ובחוב החיצוני, יתרות מט"ח ברמה גבוהה, תשואה גבוהה להשקעות בהון פיזי ותשתית מוסדית מפותחת. גורמים אלה, יחד עם המחויבות המוחלטת של הממשלה ושל בנק ישראל ליציבות המקרו-כלכלית כתנאי לצמיחה כלכלית בטווח הבינוני והארוך, יאפשרו למצות את פוטנציאל הצמיחה של המשק בשנים הבאות.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
