ניכוי מס תשומות בגין חשבוניות של עוסקים פלסטינים

ע"א 8549/03 סופר דרינק בע"מ נ. מנהל מס ערך מוסף ירושלים המערערת הינה חברה הרשומה בישראל כ"עוסק". בתקופה שבין אוקטובר 1995 לבין ינואר 1998, רכשה המערערת חומרי גלם מעוסקים הרשומים ברשות הפלסטינית וכן מכרה סחורות לעוסקים פלסטינים.

בגין חומרי הגלם שרכשה המערערת הוצאו לה חשבוניות מיוחדות, כקבוע בתקנות מס ערך מוסף (קביעת פרטים שיש לכלול בחשבונית מס שהוציא עוסק תושב אזור או תושב שטחי עזה ויריחו או שהוצאה לו), התשנ"ו-1996 (להלן - התקנות). המערערת הגישה למשיב דוחות תקופתיים כדין ובמסגרתם ביקשה לנכות את המע"מ המופיע בחשבוניות המיוחדות כמס תשומות. במהלך ביקורת שערך המשיב במשרדי המערערת, נמצא כי המערערת לא הגישה את הטופס המיוחד הנדרש על פי דין, טופס 878. המערערת הזדרזה להגיש את הטפסים החסרים לכל התקופה, אך המשיב סרב להכיר בניכוי מס התשומות.

המשיב דחה את השגתה של המערערת על החלטתו. ערעור המערערת לבית המשפט המחוזי נדחה. מכאן הערעור.

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים פסק

בשנת 1994 נחתם בין ישראל והרשות הפלסטינית "הסכם פריס". בהסכם פריס הוסכם על עריכת התחשבנות בין ישראל לרשות הפלסטינית, כך שמע"מ המשולם על ידי עוסקים ישראלים לעוסקים פלסטינים יוחזר לישראל ומע"מ שמשולם על ידי עוסקים פלסטינים לעוסקים ישראלים, יוחזר לרשות הפלסטינית. בהסכם פריס נקבעו שני תנאים עיקריים ומחייבים ביחס למנגנון זה - עסקאות המערבות עוסקים משני הצדדים יתועדו על גבי חשבוניות מיוחדות והמועד לקיום ההתחשבנות יהיה לכל המאוחר בתוך שישה חודשים מיום הוצאת החשבוניות המיוחדות.

על פי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן - החוק), ובהתאם לתקנות ולצו מס ערך מוסף (דרישת דו"חות נוספים), התשנ"ו-1996, על מנת לנכות כמס תשומות מע"מ ששילם עוסק ישראלי לעוסק פלסטיני, עליו לדאוג לקבל חשבוניות מיוחדות ולהגיש, בנוסף לדוח הרגיל, טופס 878, בו יפורטו החשבוניות המיוחדות שהוצאו לו, בתוך שישה חודשים ממועד הוצאתן.

נוסחו של סעיף 38(ג) לחוק כיום, כפי שתוקן לאחר המועד הרלוונטי לענייננו, כולל את כל התנאים המפורטים לעיל ואולם תנאים אלו התקיימו מכוח הצו והתקנות גם בתקופה הרלוונטית. החובה להגיש טופס 878, בו מפורטות העסקאות שערך העוסק הישראלי עם העוסק הפלסטיני, נובעת מהעובדה שבדוח הרגיל אין הבחנה בין העסקאות והחשבוניות השונות. טופס 878 נועד ליתן כלי בידי רשויות המס להבחין בין העסקאות השונות ולהפנות לרשות המס הפלסטינית רק את החשבוניות הרלוונטיות. החובה לבצע את הניכוי בתוך שישה חודשים, חלה מכוח סעיף 38(א) לחוק, על כל עוסק המבקש לנכות מס תשומות. בענייננו, החובה לבצע את הניכוי בתוך שישה חודשים היא בעלת חשיבות יתרה, לנוכח התנאי הקבוע בהסכם פריס, לפיו ההתחשבנות עם הרשות הפלסטינית תעשה רק ביחס לחשבוניות מיוחדות שהוצאו בששת החודשים האחרונים שקדמו להתחשבנות. שני התנאים נקבעו לתכלית ברורה והיא לאפשר לרשות המס בישראל לבצע את ההתחשבנות עם הרשות הפלסטינית. עמידה בתנאים אלה מהווה חובה המוטלת על העוסק ורק לאחר שימלא העוסק את חובתו כלפי הרשות, יוכל לממש את הזכות לערוך את הניכוי המבוקש.

עוסק שאינו ממלא אחר התנאים האמורים, מכשיל במחדלו את הליכי ההתחשבנות של רשות המס עם הרשות הפלסטינית, לקבל את כספי המס שבגינם מכירה היא בניכוי מס תשומות. לפיכך, בהעדר הצדק סביר למחדלו של העוסק שאינו ממלא אחר התנאים הנדרשים על פי דין, אין לחייב את המשיב להכיר בניכוי שהעוסק מבקש לערוך.

במקרה שלפנינו, אבדו סיכויי רשות המס הישראלית לקבל את הסכום אותו מבקשת המערערת לנכות כמס תשומות. אין הצדקה לפגוע בקופה הציבורית אך ורק בשל כישלונה של המערערת לעמוד בכללים שנקבעו. הערעור נדחה. המערערת תשלם למשיב שכ"ט עו"ד בסך 20,000₪. ניתן ביום: 23.5.2006 בפני: כבוד השופטת ד' ביניש; כבוד השופטת א' פרוקצ'יה; כבוד השופט ס' ג'ובראן. ב"כ המערערת: עו"ד חוה אברמזון; ב"כ המשיב: עו"ד יהודה ליבליין.