זכויות עובדת בחופשה ללא תשלום שלאחר חופשת לידה

סעיף 7(ד) לחוק עבודת נשים קובע כי עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה לפחות 24 חודשים רצופים, רשאית להיעדר מהעבודה, מראשית השבוע השביעי שלאחר הלידה, מספר חודשים כרבע ממספר החודשים שבהם עבדה לפני חופשת הלידה, אך לא יותר מ-12 חודשים, וחלק של חודש לא יבוא במניין. סעיף זה גם קובע כי העדרה של עובדת מעבודתה מכוח פסקה זו, דינו כדין חופשה ללא תשלום וזמן העדרה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק.

יש לציין כי עובדת יכולה לקחת חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה גם ללא תנאי הוותק כאמור לעיל וזאת במקרה שהגיעה בענין זה להסכמה עם מעסיקה.

ישנם 2 עקרונות מרכזיים המתקיימים בחופשה ללא תשלום: 1. יחסי עובד מעביד נמשכים. היתרון למעביד - חובת הנאמנות של העובד כלפיו (איסור פגיעה באינטרסים, חובת סודיות וכיוצ"ב). 2. בפרק הזמן שבו מצוי העובד בחופשה ללא תשלום אין העובד חייב לעבוד ואין המעביד חייב בשכר עבודה.

רואים את החופשה ללא תשלום כהשעיה של חוזה עבודה, ומעקרון ההשעיה עולה כי עם תום החופשה חוזר המצב, לענין זכויות וחובות, לנקודה שבה הושעה חוזה העבודה (בכפוף למוסכם במפורש).

מעבר לאמור לעיל, כל אשר בחופשה ללא תשלום תלוי במוסכם. משמעותה של החופשה תהיה תלויה גם בנסיבות שבהן ניתנה החופשה, במטרה שלשמה ניתנה ובפרק הזמן שנקבע לחופשה. מאלה יעלו גם תנאים מכללא.

העובדה כי אין ניתוק יחסי עובד מעביד אין פירושה כי העובד היה בבחינת מי ש"עבד" במשך החופשה ללא תשלום. תקופה זו אינה שוקלת לענין צבירת זכויות ואינה מצמיחה זכויות הקשורות בצבירת רציפות הוותק (למעט לענין פיצויי פיטורים, לגביהם ילקחו בחשבון הוותק לפיצויים 14 יום מתוך חופשה ללא תשלום, אם לעובד וותק של שנה לפחות בטרם יצא לחופשה זו). כמו כן, המעביד אינו חייב להפריש בתקופת חופשה ללא תשלום כספים לקרן פנסיה/קרן השתלמות/ביטוח מנהלים, אלא אם המעביד מחוייב להמשך הפרשות כאמור בתקופה זו מכוח חוזה אישי, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או נוהג במקום העבודה. בנוסף, המעביד אינו חייב, כמובן, להשאיר בידי העובד טובות הנאה שונות בתקופת החופשה ללא תשלום, כגון רכב צמוד, טלפון נייד וכיוצ"ב (אלא אם קיבל על עצמו חבות כזו באחד מהמקורות המנויים לעיל).

עם זאת, עובד ומעביד רשאים להתנות ביניהם כאוות נפשם בענין צבירת הזכויות ו/או הפרשות לקרנות ו/או תנאים סוציאליים אחרים בתקופה זו, ובלבד שיוסיפו לזכויות המובטחות לעובד מכוח חוק או הסכם קיבוצי, ולא יגרעו מהן.

לענין האפשרות לפטר עובדת לאחר חופשה ללא תשלום שלאחר חופשת לידה: סעיף 9(ג)(2) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, אוסר לפטר עובד או עובדת בתקופת היעדרותם מהעבודה בחופשה ללא תשלום שלאחר חופשת לידה, שנלקחה מכוח חוק עבודת נשים, או במשך תקופה של 45 ימים לאחר תום תקופה זו, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה. יחד עם זאת, מלשון החוק עולה כי המעביד רשאי לתת לעובד או לעובדת הודעה מוקדמת לפיטורים, לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, במהלך תקופות אלו.

בהצעת חוק עבודת נשים (תיקון מס' 32) (הודעה מוקדמת לפיטורים), התשס"ה-2005), שפורסמה ביום 15.3.2005, מוצע לקבוע כי על המעביד ליתן הודעה מוקדמת לפיטורים רק בתום התקופות האמורות.