ירושה ומתנה אינם מהווים הכנסה במישור מס הכנסה

משה כדר, עו"ד ורו"ח, משיב:

ירושה ממועטת מהגדרת "מכירה" במסגרת סעיף 88 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: הפקודה). השווה גם סעיף 4 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963, הקובע כי הורשה נעדרת מעמד של אירוע מס.

גם העובדה שהמחוקק נמנע מהטלת מס עיזבון מלמדת כי ירושה נותרת מחוץ למעגל אירועי המס.

בגין מתנה קובע סעיף 97(א)(5) לפקודה, כי ככל שמדובר במתנה אותנטית שניתנה בתום לב ואיננה מיועדת לתושב חוץ, תהא זו פטורה ממס.

נוסיף ונבהיר, כי מבחני תום הלב צריכים להעיד שאכן מדובר במתנה אמיתית (השווה: חוק המתנה), ולא בתמורה עקיפה או ישירה המהווה הסוואה לתשלום כלשהו, שאחרת יאבד האופי של מתנה.

זאת ועוד, ככלל הפקודה אינה מטילה חיוב על פרסים או מתנות שניתנו במסגרת אישית (השווה סעיף 2א(ב)(2) לפקודה), שכן חסר מקור לחיוב הכנסה שכזו, ככל שמדובר במתנה ולא בסוג של תשלום או הכנסה מוסווית.

ראוי לציין, במישור אחר, כי הגדרת "מכר" במסגרת חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, כוללת מפורשות גם "מתנה".

בסופו של דבר, ירושה ומתנה על דרך הכלל, ובכפוף לאמור לעיל, נותרות מחוץ להגדרת הכנסה במישור מס הכנסה בידי המקבל. תכנון ההעברה בין הדורות נותר סוגיה בפני עצמה, וגם נכסים דיגיטליים נכנסים היום למשוואת הירושה.