משפחה/סמכות בי"ד רבני ברכוש בנ"ז אחר גירושין/עליון

אין לבית הדין הרבני סמכות לדון ולהכריע בעניין שאינו ממין העניינים המצויים במסגרת סמכותו הייחודית על פי החוק, או בסמכותו המקבילה, אפילו ניתנה הסכמת הצדדים לשיפוטו. הסכמה כזו לא ניזונה ממקור סמכות מוכר בדין, ואין בכוחה, כשלעצמה, להקנות כח שיפוטי לערכאת שיפוט ממלכתית. כמו כן, אין לבית הדין הרבני סמכות לדון במחלוקת כבורר מכח הסכם בוררות בין הצדדים
סיגל ברנע |

עובדות וטענות:

העותרת והמשיב 3 (להלן: המשיב) נישאו זה לזו בשנת 1980 ולהם 3 ילדים. יחסיהם התערערו, והם פנו לביה"ד הרבני האזורי בירושלים בשנת 1992 לצורך הסדרת הליך של גירושין. בגדר אותו הליך, נתבקש ביה"ד לאשר הסכם גירושין שכרתו ביניהם. באותו הסכם, הסכימו בני הזוג על מעשה הגירושין, על החזקת הילדים ומזונותיהם ועל הסדרים כספיים ורכושיים שונים. כן נכלל בהסכם תנאי, לפיו האשה מתחייבת שלא לתבוע את הבעל בכל ערכאה שהיא להגדלת מזונות הילדים, בין במישרין ובין בעקיפין, ואם הבעל ייתבע, האשה תפצה אותו באופן שהוא יקבל מחצית מהדירה, מחצית מתכולתה ומחצית מהזהב. כן קובע ההסכם הוראה בדבר ייחודיות סמכות בתי הדין הרבניים במקרה של מחלוקת ביניהם לאחר הגירושין. להסכם הגירושין ניתן תוקף של פסק דין ובני הזוג התגרשו זה מזו.לאחר כחמש שנים, הגישו ילדי בני הזוג (באמצעות העותרת) תביעת מזונות כנגד המשיב לביהמ"ש לענייני משפחה. עיקר התביעה נועד להגדלת סכום המזונות עליו הסכימו בני הזוג בביה"ד הרבני. זאת, בין היתר, נוכח טענת העותרת, כי המשיב אינו משלם את תשלומי המשכנתא כפי שהתחייב בהסכם הגירושין. כשלושה חודשים לאחר הגשת התביעה להגדלת מזונות בערכאה האזרחית, הגיש המשיב תביעה לביה"ד הרבני "לפסק דין הצהרתי וביצוע בעין" של הסכם הגירושין. בתביעה טען, כי העותרת הפרה את הסכם הגירושין מספר פעמים ובמספר מובנים. העותרת טענה, בין היתר, בהגנתה, כי נושא התביעה הינו "הפרת הסכם גירושין" ולפי ההלכה שנפסקה בבג"ץ 6103/93 סימה לוי נ' ביה"ד הרבני הגדול בירושלים (להלן: פרשת סימה לוי), לביה"ד הרבני לא נתונה סמכות לדון בתביעה. ביה"ד העביר את סוגיית הסמכות שהעלתה העותרת לחוות דעתו של היועץ המשפטי לשיפוט רבני של בתי הדין הרבניים דאז, עו"ד א' רוט. בחוות דעתו קבע עו"ד רוט כי לדעתו, בהתייחס לסעיף 5(ב) להסכם הגירושין כשהוא לעצמו, לא נתונה סמכות לביה"ד הרבני לדון בתביעתו של המשיב לאחר הגירושין. עם זאת הוא סבר, כי את סעיף 11 להסכם הגירושין ניתן לראות כסעיף בוררות על פי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968. מכח דיני הבוררות, מוסמך ביה"ד לדון בתביעה כבורר על פי הכללים והמגבלות החלים על בורר. ביה"ד הרבני נתן את הכרעתו בתביעת המשיב וקבע, בין היתר, כי "מאחר ושני הצדדים התחייבו בהסכם, וכמו כן בית הדין אישר את ההסכם, לפיכך לבית הדין הסמכות לדון ולפסוק בנידון, ובית הדין פסק את פסק הדין מתוקף סמכותו, ואין צורך שבית הדין יפסוק זאת משום בורר". העותרת ערערה לביה"ד הרבני הגדול אשר דחה את הערעור לעניין הסמכות וקבע, כי פרשנות הסכם הגירושין מלמדת כי עניינו בהסכמתם של בני הזוג ל"רכוש תמורת מזונות". פרשנות זו משליכה על תוכנו של כתב התביעה שהגיש המשיב לביה"ד, והיא מלמדת כי מדובר בתביעה לביטול הסכם הגירושין להבדיל מתביעה לאכיפת סעיף שיפוי. במצב דברים זה, קנויה לביה"ד סמכות לדון בתביעת המשיב. בעתירתה זו, מבקשת העותרת לבטל את החלטות אלו.

דיון משפטי:

כב' הש' א' פרוקצ'יה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ריבית בנק ישראל ירדה - ומה זה אומר לגבי ההמשך?

ריבית בנק ישראל ירדה ב-0.25% - איך זה ישפיע על ההשקעות, החסכונות ההלוואות והמשכנתא שלכם; ומה תהיה הריבית בסוף השנה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ריבית בנק ישראל

ריבית בנק ישראל ירדה ב-0.25%. 

בנק ישראל הפתיע בהורדת ריבית של 0.25% ל-4%.  "סביבת האינפלציה התמתנה. מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.5% והאינפלציה השנתית עומדת על 2.4%. החזאים צופים שבמדד דצמבר תחול עליה מסוימת בקצב האינפלציה השנתי, ולאחר מכן הוא ירד לסביבת מרכז היעד", מסבירים בבנק ישראל את ההחלטה. מדובר בהודעה חשובה לרבים - הלווים ישלמו פחות, החזרי משכנתא ממוצעת ירדו בכ-100-150 שקלים בחודש (למשכנתא ממוצעת). הבורסה מקבלת רוח גבית - ריבית נמוכה טובה למניות.

מעבר לכך, ריבית יורדת, מורידה גם את התשואות על אגרות החוב הנסחרות והמשמעות היא עליית שערים באגרות החוב - אלו מגמות שהתעצמו מהודעת הריבית.  למעשה המגמות הבולטות הן עלייה באג"ח השקלי לצד זינוק במניות הנדל"ן.  אגב, מניות הבנקים ירדו ב-2%, מניות הנדל"ן זינקו ב-7%, הנה הסיבה: למה הבנקים ירדו ומה הקפיץ את מניות הנדל"ן? 

בנק ישראל סיפק תחזית אינפלציה לשנה הקרובה של 1.7% והעלה את תחזית הצמיחה השנה ל-5.2%. כמו כן בנק ישראל הציג יעד ריבית של 3.5% לטווח של השנה הקרובה. 

"המשק הישראלי הפגין חוסן מרשים. אתמול והיום התקיימו דיוני הוועידה לצורך קבלת החלטת הריבית", אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, "בסוף הדיון החלטנו על הורדת הריבית. מאז ההחלטה הקודמת, סביבת האינפלציה התמתנה. היא תרד על פי החזאים למרכז היעד כבר בחודשים הקרובים. יש הקלה במגבלות ההיצע בשוק העבודה. בנוסף פרמיית הסיכון שוררת ברמה ערב המלחמה".    

הנגיד פירט בשיחה את הסיבות שהביאו אותו להוריד את הריבית והדגיש את החוזק של המשק, את שערי החליפין, והתייחס בהרחבה לשוק התעסוקה. שוק העבודה יכול להיות גורם "מסכן" לאינפלציה באם יש תעסוקה הדוקה וזה "שוק של עובדים". בבנק ישראל אומרים שהשוק אומנם הדוק, אבל הם רואים האטה בעליית השכר.    

אנבידיהאנבידיה

ההטבות שאנבידיה מקבלת בהשקעה בישראל

כולנו שמחים שאנבידיה רוצה להתרחב בישראל - אבל האם לא למדנו לקח מהמקרה של אינטל? איפה פיזור הסיכונים, איפה פיזור ההטבות והכי חשוב - מותר לנהל מו"מ ולא לתת הכל מיד.

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אנבידיה מס

ישראל רוצה את חברות ההייטק הגלובליות והיא נותנת להן הטבות ענק כדי להגיע לכאן. אבל צריך גם לזכור שכמו בכל מו"מ - יש לנו גם מה "לתת". יש לנו כוח אדם איכותי. אפשר וצריך במו"מ, אפילו עם אנבידיה NVIDIA Corp. -0.39%   הגדולה, להדגיש את זה, אבל אצלנו רוצים כותרות - מה יותר טוב מזה שהחברה הגדולה בעולם מגיעה אלינו. זה ניצחון לממשלה ולהייטק המקומי, אבל יש לזה מחיר. לא צריך ללכת רחוק: אינטלIntel Corp -0.03%   קיבלה המון מישראל. האם זה היה נכון כלכלית? עד לפני שנתיים–שלוש - כן. מאז לא. ההפך - החברה לא מתקדמת עם מפעלי הייצור בקריית גת, ומפטרת עובדים במקום התחזית לגיוס של אלפים.


אנבידיה זה לא אינטל של היום, אנבידיה זו אינטל של לפני 30 שנים. אבל לא לעולם חוסן. לתת לה קרקעות בחצי חינם, הטבות נוספות, 30% על הוצאות המו"פ וככל הנראה תנאים ספציפיים ייחודיים זה להעדיף חברה אחת גדולה על פני עשרות. בסוף יש קופה והיא צריכה להתחלק בין כולם, וברגע שמהמרים על חברה אחת, זה יכול להשתלם וזה יכול להיות בעוכרנו. זה הימור. כמו בהשקעות. אם מפזרים את זה על 10 חברות, זה כמובן עדיף. יש לנו הרבה יותר מעשר חברות גלובליות כאן, יש בלי הגזמה אפילו יותר מ-100. כל אחת לוקחת "ביס" של הטבות, אנבידיה לוקחת את הארוחה כולה. הלוואי וזה יצליח, אבל לא בטוח שהיה צריך לתת לה את כל מה שרצתה. בסוף זה האינטרס שלה להגיע לכאן - כאן נמצאים האנשים שהיא רוצה והיה אפשר להתמקח עם החברה על הגבלת הטבות שחלקן אפילו לא ידועות.


מה כן ידוע ואיך זה בעצם עובד? נתחיל בכך שבעקבות שינוי במדיניות המיסוי הגלובלית נקבע מס מינימלי של 15% על חברות רב־לאומיות הפועלות במדינות שונות. בעבר, במקרים מסוימים, חברות נהנו כאן ממס אפסי או כמעט אפסי. המהלך הבינלאומי נועד לצמצם תחרות בין מדינות באמצעות הטבות מס, ולמנוע מצב שבו מדינה אחת מושכת חברות רק בזכות שיעור מס נמוך במיוחד. אז מה עושים כדי לפתות את החברות? בישראל, הפתרון שנבחר הוא תוכנית פיצויים והטבות בהיקף של מיליארדי שקלים, שנועדה לשמר חברות קיימות ולעודד השקעות חדשות, מבלי לסטות מכללי המיסוי הבינלאומיים.


אם התוכנית של אנבידיה תתממש היא תהפוך למעסיק הפרטי הגדול במדינה. המשרות האלה אינן משרות רגילות: אלה תפקידים בתחומים מתקדמים כמו למידת מכונה, עיבוד שפה טבעית ותכנון שבבים, עם שכר ממוצע גבוה הרבה יותר מהשכר במשק. המדינה רוצה את אנבידיה גם כדי לקבל את המס על השכר, אבל אנבידה תקבל מתנה - תמריצים חדשים שמספקת המדינה שכוללים זיכוי של עד 30% על השקעות במו"פ. מדובר בהשקעות במו"פ במובן הרחב - גם עובדי מו"פ, גם השקעות פיזיות. המדינה בעצם מחזירה 30% מהסכום שאנבידיה מוציאה כאן. קחו גם את המחיר הנמוך מאוד של השטח את הנחות הארנונה, את ההשקעה העקיפה שהמדינה הבטיחה - לרבות תחבורה מספקת באזור, ותקבלו שזה עולה לנו לא מעט. 


זה עולה לנו לא מעט כי השוק תחרותי והיינו צריכים להתמודד מול מדינות אחרות, אבל גם כי לא היה מו"מ. הייתה מתנה - מענקים - כי האוצר כל כך רוצה את אנבידיה כאן. חשוב להדגיש: אנבידיה זקוקה למהנדסים שלנו. העלות של העברת אלפי עובדים למדינה אחרת, או הקמת מרכז מו"פ במדינה אחרת, או של גיוס והכשרת כוח עבודה חדש במקום אחר, יכולה לעלות פי כמה וכמה מההשקעה של אנבידיה. כלומר, לאנבידיה לא היו הרבה ברירות.