משפחה/סמכות בי"ד רבני ברכוש בנ"ז אחר גירושין/עליון

אין לבית הדין הרבני סמכות לדון ולהכריע בעניין שאינו ממין העניינים המצויים במסגרת סמכותו הייחודית על פי החוק, או בסמכותו המקבילה, אפילו ניתנה הסכמת הצדדים לשיפוטו. הסכמה כזו לא ניזונה ממקור סמכות מוכר בדין, ואין בכוחה, כשלעצמה, להקנות כח שיפוטי לערכאת שיפוט ממלכתית. כמו כן, אין לבית הדין הרבני סמכות לדון במחלוקת כבורר מכח הסכם בוררות בין הצדדים
סיגל ברנע |

עובדות וטענות:

העותרת והמשיב 3 (להלן: המשיב) נישאו זה לזו בשנת 1980 ולהם 3 ילדים. יחסיהם התערערו, והם פנו לביה"ד הרבני האזורי בירושלים בשנת 1992 לצורך הסדרת הליך של גירושין. בגדר אותו הליך, נתבקש ביה"ד לאשר הסכם גירושין שכרתו ביניהם. באותו הסכם, הסכימו בני הזוג על מעשה הגירושין, על החזקת הילדים ומזונותיהם ועל הסדרים כספיים ורכושיים שונים. כן נכלל בהסכם תנאי, לפיו האשה מתחייבת שלא לתבוע את הבעל בכל ערכאה שהיא להגדלת מזונות הילדים, בין במישרין ובין בעקיפין, ואם הבעל ייתבע, האשה תפצה אותו באופן שהוא יקבל מחצית מהדירה, מחצית מתכולתה ומחצית מהזהב. כן קובע ההסכם הוראה בדבר ייחודיות סמכות בתי הדין הרבניים במקרה של מחלוקת ביניהם לאחר הגירושין. להסכם הגירושין ניתן תוקף של פסק דין ובני הזוג התגרשו זה מזו.לאחר כחמש שנים, הגישו ילדי בני הזוג (באמצעות העותרת) תביעת מזונות כנגד המשיב לביהמ"ש לענייני משפחה. עיקר התביעה נועד להגדלת סכום המזונות עליו הסכימו בני הזוג בביה"ד הרבני. זאת, בין היתר, נוכח טענת העותרת, כי המשיב אינו משלם את תשלומי המשכנתא כפי שהתחייב בהסכם הגירושין. כשלושה חודשים לאחר הגשת התביעה להגדלת מזונות בערכאה האזרחית, הגיש המשיב תביעה לביה"ד הרבני "לפסק דין הצהרתי וביצוע בעין" של הסכם הגירושין. בתביעה טען, כי העותרת הפרה את הסכם הגירושין מספר פעמים ובמספר מובנים. העותרת טענה, בין היתר, בהגנתה, כי נושא התביעה הינו "הפרת הסכם גירושין" ולפי ההלכה שנפסקה בבג"ץ 6103/93 סימה לוי נ' ביה"ד הרבני הגדול בירושלים (להלן: פרשת סימה לוי), לביה"ד הרבני לא נתונה סמכות לדון בתביעה. ביה"ד העביר את סוגיית הסמכות שהעלתה העותרת לחוות דעתו של היועץ המשפטי לשיפוט רבני של בתי הדין הרבניים דאז, עו"ד א' רוט. בחוות דעתו קבע עו"ד רוט כי לדעתו, בהתייחס לסעיף 5(ב) להסכם הגירושין כשהוא לעצמו, לא נתונה סמכות לביה"ד הרבני לדון בתביעתו של המשיב לאחר הגירושין. עם זאת הוא סבר, כי את סעיף 11 להסכם הגירושין ניתן לראות כסעיף בוררות על פי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968. מכח דיני הבוררות, מוסמך ביה"ד לדון בתביעה כבורר על פי הכללים והמגבלות החלים על בורר. ביה"ד הרבני נתן את הכרעתו בתביעת המשיב וקבע, בין היתר, כי "מאחר ושני הצדדים התחייבו בהסכם, וכמו כן בית הדין אישר את ההסכם, לפיכך לבית הדין הסמכות לדון ולפסוק בנידון, ובית הדין פסק את פסק הדין מתוקף סמכותו, ואין צורך שבית הדין יפסוק זאת משום בורר". העותרת ערערה לביה"ד הרבני הגדול אשר דחה את הערעור לעניין הסמכות וקבע, כי פרשנות הסכם הגירושין מלמדת כי עניינו בהסכמתם של בני הזוג ל"רכוש תמורת מזונות". פרשנות זו משליכה על תוכנו של כתב התביעה שהגיש המשיב לביה"ד, והיא מלמדת כי מדובר בתביעה לביטול הסכם הגירושין להבדיל מתביעה לאכיפת סעיף שיפוי. במצב דברים זה, קנויה לביה"ד סמכות לדון בתביעת המשיב. בעתירתה זו, מבקשת העותרת לבטל את החלטות אלו.

דיון משפטי:

כב' הש' א' פרוקצ'יה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

עולים לישראל
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה

הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד

עוזי גרסטמן |

מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.

העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).

נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.

המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.