ויתורה של עובדת על שעת הנקה

שירי עובדת מזה כשלוש שנים בחברה פרטית בהיקף של משרה מלאה. לאחר שילדה את בנה, ובתום חופשת הלידה, חזרה שירי לעבוד כרגיל, באותו היקף משרה. שירי לא ניצלה את זכותה החוקית להעדר מעבודתה בתום חופשת הלידה שעה אחת ביום מבלי שההיעדרות תנוכה משכרה ("שעת הנקה"). כעת דורשת שירי ממעסיקה פיצוי כספי בגובה ערך שעות ההיעדרות שלא ניצלה. האם צודקת שירי בדרישתה?
עו"ד לילך דניאל |

סעיף 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים קובע כי עובדת רשאית להעדר מעבודתה מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חודשים מאותו יום - שעה אחת ביום, בתנאי שהיא מועסקת במשרה מלאה.

לענין זה, יש לציין כי אין כיום דרישה בחוק כי בתקופה זו העובדת תניק את הילד - הכוונה היא, ללא כל קשר להנקה, כי האם העובדת תוכל להתמסר לטיפול ברך הנולד ועם זאת להמשיך בעבודתה הסדירה, בניכוי שעת עבודה אחת מבלי ששכרה יפגע, וזאת במשך תקופה של 4 חודשים מתום תקופת חופשת הלידה ובלבד, כאמור, שהיא עובדת במשרה מלאה.

נראה כי במקרה שהעובדת לא ניצלה את זכותה ל"שעת הנקה" היא איננה זכאית לתוספת במשכורתה וזאת בתנאי שהיא עצמה ויתרה על זכותה האמורה.

יחד עם זאת, במידה והמעביד מנע מהעובדת לנצל את הזכות נראה כי העובדת תהיה זכאית לפיצוי לפחות בגובה שעת עבודה רגילה לכל יום בו נמנע ממנה לנצל את הזכות הנ"ל. המילה האחרונה בענין זה תהא לבית הדין לעבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".