הברוקרים הפרטיים: העמלה הקבועה נוגדת את התחרות
החטיבה הפיננסית באיגוד לשכות המסחר יוצאת נגד הדרישה לעמלת הפצה קבועה, רעיון מבית מדרשם של אלה אשר אינם רואים את טובת הצרכנים. הברוקרים הפרטיים פנו למ"מ רה"מ ושר האוצר אהוד אולמרט באמצעות עו"ד אלי זהר על מנת להסיר מסדר היום את רעיון העמלה הקבועה הנוגד את התחרות החופשית.
כמו כן, הברוקרים הפרטיים חוזרים ומבקשים לדחות את הדיון בדבר התקנות על עמלות ההפצה עד לאחר הבחירות, וכן לפתוח מחדש את כל הנושא לבחינה על ידי הדרג המקצועי, זאת לאור הממצאים האחרונים מהשטח.
בעניין הבקשה לשיעור עמלה קבוע טוענים הברוקרים הפרטיים כי זהו עניין שאינו חוקי, וכי משרד האוצר אף התחייב בפני בג"צ שלא ישנה דבר מהתקנות. לפי חוק ההשקעות סעיף 82 (ג) יכול שר האוצר לקבוע שיעור מרבי של עמלת הפצה בלבד. נקיטת המחוקק בשיעור מרבי מדברת בעד עצמה, ששר האוצר אינו מוסמך לקבוע שיעור אחיד וקבוע אלא שיעור מקסימאלי, שמתחתיו תתקיים תחרות חופשית בין שחקנים בשוק.
לפיכך אין לקבל דרישה לעמלה קבועה שאין בה הגיון כלכלי, היא פוגעת בצרכנים, שוללת מראש קיומה של תחרות המאפשרת את הורדת עמלות ההפצה לתועלת ציבור הלקוחות וחותרת תחת יסוד הרפורמה בשוק ההון.
בעניין המהותי השני, מציינים הברוקרים הפרטיים כי הנחת העבודה שבבסיסה ניתן ההיתר לגבות עמלות הפצה - הייתה, ששלילת האפשרות לגבות עמלות הפצה בכלל, או קביעת שיעורים נמוכים של עמלת הפצה, תעכב את מכירת קרנות הנאמנות וקופות הגמל על ידי הבנקים, ותרתיע משקיעים זרים מכניסה לשוק ההון הישראלי - המידע החדש שהגיע לאחרונה לאיגוד, מלמד, כי הנחת עבודה זו אינה נכונה.
כך, מציאות החיים הכלכלית הוכיחה, כי קביעת שעורים נמוכים יותר של עמלות הפצה (מאלה הקבועים בתקנות המוצעות), אינה פוגעת ביישום הרפורמה בשוק ההון ? לא מבחינת נכונות הבנקים למכור את קרנות הנאמנות וקופות הגמל, ולא מבחינת נכונותם של משקיעים זרים להיכנס לשוק ההון הישראלי.
בנסיבות אלה, סבור האיגוד כי על הגורמים המקצועיים לשוב ולשקול את עניין קביעת עמלות ההפצה ובמיוחד את עניין שיעור עמלות ההפצה. האיגוד מבקש כי שיעור עמלות ההפצה אינו צריך להיות, בכל מקרה גבוה מ-0.2% בדומה לשיעור עמלת ההפצה הקבוע במסגרת הסכם ההפצה הקיים בין קרנות הנאמנות של אילנות דיסקונט לבין בנק דיסקונט.
עיון בפרוטוקולים מעלה שחברים בועדת הכספים העלו במקביל דרישות להוריד את עמלת ההפצה על קופות גמל (מ-0.25% ל-0.15%) מצד אחד, ולהעלות את עמלת ההפצה על קרנות הנאמנות מצד שני (מעל ל-0.8% על קרנות מנייתיות).
מכיוון שכל בר דעת יודע שהעלות של ייעוץ והפצה בקרנות נאמנות איננה גבוהה יותר מזו שבקופות גמל, הרי ניכרות בדרישות המנוגדות של אותם חברי ועדה "טביעות האצבעות" הברורות של שיקולים פוליטים שאינם ממין העניין, כמו גם השפעתם של אינטרסים בעלי עניין שאין להם דבר עם טובת הציבור. לכן מבקשת החטיבה לדחות את הדיון עד לבחירתה של כנסת חדשה.