הביטוח הלאומי ועובדי משק הבית

כידוע, המוסד לביטוח לאומי מחייב את מסירת פרטי העובדים במשק בית, אך הוראה זאת לא נאכפה ברוב המקרים. בפועל, מבדיקה שערך המוסד לביטוח לאומי: כ- 20% מכלל משקי הבית מדווחים למוסד לביטוח לאומי ללא הפרטים המלאים של העובד.

החל מחודש אוגוסט 2005 מחייב המוסד לביטוח לאומי את מסירת פרטי העובדים. והכוונה בהוראה לעיל: שאין אפשרות לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות (להלן: דמי ביטוח) בעד עובד במשק בית ללא פרטי העובד ואין אפשרות לפתוח תיק מעסיקים במשק בית במוסד לביטוח לאומי ללא פרטי העובד.

האמור לעיל מתייחס גם לדיווח ולתשלום בעבור עובד תושב חוץ. במקרה זה יש לרשום את מספר הדרכון, במקום את מספר הזהות .

חשוב לשים לב, שיש לבקש את פרטי העובדים המועסקים במשק הבית מיד עם קבלתם לעבודה, כדי שבמועד הדיווח יהיו הפרטים בנמצא, גם אם עזב העובד את העבודה.

עובד משק בית מוגדר במוסד לביטוח לאומי, כעובד בעבודות משק בית, הכוללות טיפול בילדים ובקשישים, עבודות ניקיון, או חצרנות וניקוי חדרי מדרגות בבתים משותפים, שלא לצורך עסקו של המעסיק. אם הבית הוא גם העסק, יש לשלם חלק יחסי מדמי הביטוח בתיק הניכויים של העסק.

מבחן הקשר האישי הוא המבחן, שקובע את מעמדו החוקי של מבוטח זה כ"עובד".

העובד מוגדר כעובד שכיר, המבוטח בכל ענפי הביטוח הלאומי כמו כל עובד שכיר אחר, כולל בביטוח בריאות ממלכתי. אם העובד מעסיק עובדים בעצמו (או רשאי לבצע העבודה באמצעות עובדים אחרים), הוא נחשב עובד עצמאי, שחייב בתשלום דמי ביטוח עליו ועל עובדיו.

מי שמטפל בילדים, שלא בביתם, יחשב בדרך כלל כעובד עצמאי, שחייב לדאוג בעצמו לביטוח הלאומי (יש לבחון כל מקרה לגופו).

עובדי משק בית וחוק הביטוח הלאומי

חובת הרישום, הדיווח והתשלום במקרה של העסקת עובד משק בית חלים על המעסיק, שרשאי לנכות משכרו של העובד את חלקו בדמי הביטוח. הסנקציות המוטלות אם לא נפתח תיק, או לא שולמו דמי הביטוח, הן חמורות ונעשות תמיד נגד המעסיקים, שעליהם חלה אחריות מוחלטת לתשלום דמי הביטוח.

להלן דוגמה, הממחישה את הנזק שעלול להיגרם למעסיק, שאינו מדווח למוסד לביטוח לאומי. נוסף על דמי הביטוח הצמודים למדד מחוייב המעסיק גם בקנס, והמוסד לביטוח לאומי רשאי לגבות ממנו את היוון הגמלאות העתידיות, שלהן זכאי העובד.

לדוגמה:

עובדת רווקה הועסקה במשק בית, בשנים 2004 - 1990 ולא שולמו בעבורה דמי ביטוח באופן רצוף בכל התקופה. העובדת הגיעה לגיל המזכה אותה בקצבת זקנה בשנת 2005 ופנתה למוסד לביטוח לאומי לתבוע את קצבת הזקנה המגיעה לה. פקיד הביטוח הלאומי ערך ביקורת ודרש מהעובדת את דמי הביטוח בעבור התקופות החסרות. העובדת הוכיחה שעבדה אצל המעסיקה, והמעסיקה נדרשה לשלם את דמי הביטוח במלואם, כשהם צמודים למדד ובצירוף קנסות. המוסד לביטוח לאומי רשאי לתבוע מהמעסיקה את השבת הגמלאות, ששולמו או ישולמו בעתיד לעובדת (בכפוף לתקופת הפיגור בתשלום דמי הביטוח).

איך לדווח למוסד לביטוח לאומי

על המעסיק להירשם במוסד לביטוח לאומי רק בפעם הראשונה, שבה החל להעסיק עובד משק בית, תוך שבועיים מהיום שבו החל להעסיק לראשונה. אחר כך נעשה הדיווח פעמיים בשנה: ב- 10 בינואר בעבור החודשים יולי עד דצמבר הקודמים; וב- 10 ביולי של אותה שנה, בעבור החודשים ינואר עד יוני הקודמים.

דוגמה לדיווח השוטף:

מיום 10.7.05 עד ליום 10.8.05 הועסקה יעל כמטפלת. ורדה עבדה יום אחד ועזבה את מקום העבודה, ושושנה החלה לעבוד ביום 15.9.05. עבור יעל ושושנה יש לדווח ולשלם למוסד לביטוח לאומי עד ליום 10.1.2006. ורדה חייבת לבטח עצמה לבד, כי עבדה פחות משבוע ימים, שזו התקופה המינימלית הרצופה והמצטברת, המחוייבת בדיווח על ידי מי שמעסיק עובד משק בית. יש לשים לב, שורדה חייבת בדיווח בעד עצמה, בכפוף לחוק הביטוח הלאומי ותקנותיו.

בעת הרישום הראשוני, המחייב את מסירת פרטי העובד במלואם, מבצע המוסד לביטוח לאומי בדיקות ראשוניות לאימות הקשר העסקי בין המעסיק לעובד.

לדוגמה: קיום יחסי עובד-מעביד כאשר קיימת קרבה משפחתית בין המעסיק לעובד. דוגמה נוספת: בדיקת אימות ההעסקה, כאשר העובד נמצא בחו"ל, או כאשר העובד גר באיזור מרוחק ממגורי המעסיק.

איחור בדיווח על העסקת עובד משק בית, ביותר מ- 12 חודשים, יחייב את המעסיק לפנות למוסד לביטוח לאומי בצירוף הוכחות והצהרות, המעידות על גובה ההכנסה ועל שיעור המשרה. המעסיק יחוייב בדמי ביטוח על פי שכרו של העובד, אך לא פחות מסכום, השווה למחצית השכר הממוצע במשק, בצירוף לקנסות ולהצמדה, שפורטו לעיל.

חשוב למלא את כל הפרטים, הנדרשים בטופס הדיווח, לרבות את פרטי המעסיק ואת פרטי המועסק.

טעות בדיווח על עובדי משק בית ניתן לתקן לאחר פנייה למוסד לביטוח לאומי. זאת, בשונה מהדיווח בט' 102, המאפשר להגיש דוח מתוקן, דוח נוסף וכו'.

העסקת קרובי משפחה

כאשר העובד הוא קרוב משפחה של המעסיק, יש לצרף טופס מתאים, כדי שהמוסד לביטוח לאומי יבדוק קיום יחסי עובד-מעביד בין המעסיק והמועסק. יחסים, שהם "עזרה הדדית בין בני משפחה", נוטלים מהעובד את זכויותיו כעובד.

כדי שעובד, שהוא קרוב משפחה של המעסיק, יזכה לגמלאות מן המוסד לביטוח לאומי, עליו להוכיח שקיים קשר של מעסיק ומועסק (ולא אמא שבאה לעזור לבתה). לדוגמה: שעות עבודה קבועות, שכר הולם, הסכם עבודה וכו' (דוגמה מתוארת בפס"ד חווה פייגלשטוק נ. המוסד לביטוח לאומי, בבית הדין הארצי לעבודה, דב"ע נג / 78-0 מיום 11.11.93).

החשיבות של מסירת פרטי העובד במלואם

הכללים מחייבים את המעסיק למסור את כל הפרטים אודות העובד. אם לא כן יתכנו שתי אפשרויות:

1. יהיו חסרים לעובד (או לעובדת) תקופות ביטוח ותשלום במוסד לביטוח לאומי; 2. העובדת אינה צוברת תקופות ביטוח, אלא אם תוכל להוכיח בדרך אחרת את זכאותה. הכוונה לנשים נשואות או לאלמנות, בתנאים מסויימים, שפטורות מתשלום דמי ביטוח בתקופה שהן אינן עובדות.

נשים, שעבדו שנים רבות, מגישות תביעה לקצבת זקנה, אך בגלל חוסר הדיווח על פרטי זהותן מצד המעסיק, הן אינן יכולות להוכיח את תקופת הביטוח הנחוצה, כי המעסיק אינו ניתן לאיתור. במקרים אלה – תקבל העובדת קצבת זקנה כעקרת בית, ולא כמי שזכאית לקצבה בזכות עבודתה.

הסיבות שבעטיין מסרב העובד למסור את פרטיו האישיים

עובדי משק בית מעדיפים להישאר בעילום שם מסיבות שונות, הקשורות לחבותם במס, או של בני זוגם, וכן מסיבות הקשורות לזכאותם לגמלאות, המותנות ברמת ההכנסה של הזכאים לגמלה ו/או של בני זוגם.

לדוגמה:

- מתן נקודת זיכוי במס בשל בעל או אישה שאינם עובדים (בוטל באופן חלקי).

- זכאות לקצבת זקנה בגיל, שבו הזכאות לקצבה מותנית ברמת ההכנסה של הזכאי.

- זכאות לדמי מזונות מן המוסד לביטוח לאומי מותנית ברמת הכנסת הזוכה.

- זכאות להבטחת הכנסה מותנית ברמת ההכנסה, שיש לשני בני הזוג.

פעמים רבות החשש משלילת גמלאות אינו מוצדק, ומומלץ לבחון את תנאי הזכאות המדוייקים בכל מקרה של תביעה לגמלה.

העובד "מסרב", שהמעסיק ירשום את שמו בטופס

האחריות למתן פרטי העובד מוטלת על המעסיק. החל מחודש אוגוסט 2005 אין אפשרות לפתוח תיק כמעסיק עובד משק בית, ללא מסירת פרטי עובד; ולא ניתן לשלם את דמי הביטוח ללא דיווח על פרטי העובד. דהיינו: מי שדיווח בחודש אוגוסט 2005 ואילך עבור תקופת ההעסקה בחודשים ינואר עד יוני 2005, נתקל בקושי רב לשלם את דמי הביטוח, בבנק או בדואר.

על העובד למסור את מלוא הפרטים למעסיק, והכוונה היא להעתיק אותם במדוייק מתוך תעודת הזהות (או הדרכון) שלו.

עד הדיווח בחודש יולי 2005 ניתן היה להעסיק עובד, שמסר את פרטיו האישיים למעסיק, אך ביקש שלא לדווח על העסקתו למוסד לביטוח לאומי. המעסיק שילם דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי ורשם בטופס רק את שמו הפרטי של העובד.

מעסיק, שלא דיווח בעבר על פרטי העובד במלואם, היה מודע לאפשרות שהמוסד לביטוח לאומי יטריד אותו במכתבים ואפילו בזימון לבית המשפט כעד. אך אם יחליט העובד להוכיח שעבד, לא תתעורר בעיית תשלום או קנס כלשהו, שהרי שולמו דמי הביטוח. במקרה זה יש חשיבות רבה גם לפרטי המעסיק המעודכנים.

החל מחודש אוגוסט 2005, לא ניתן יותר לדווח על עובד משק בית ללא פרטים מלאים. כמו כן, לא נפתחים תיקים למעסיקי עובדי משק בית ללא ציון פרטי העובד.

מדוע חשוב לדווח על ההכנסה הנכונה

רמת הכנסתו של העובד משפיעה על סכום הגמלה שהוא מקבל, כפי שמפורט להלן:

1. גמלאות מחליפות שכר – בגמלאות אלה, זכאי המבוטח לגמלה, המבוססת על שכרו בתקופה שקדמה לאירוע. לדוגמה: דמי לידה, גמלה לשמירת הריון, דמי פגיעה בעבודה, גמלת נכות מעבודה, קצבת תלויים, דמי תאונה, תגמולי מילואים ודמי אבטלה). 2. בזכאות לקצבת נכות כללית יש חשיבות לעיסוק ולהכנסות, גם בתקופה שלפני הנכות וגם בתקופת הזכאות לקצבה. 3. בגמלאות אחרות יש חשיבות לרמת ההכנסה בתקופת הזכאות, ולדוגמה, קצבת זקנה והבטחת הכנסה.

למותר לציין את החשיבות, שיש לדיווח על סכום ההכנסה האמיתי, ובמיוחד לאור האפשרות שיש למוסד לביטוח לאומי - לתבוע את היוון הגמלה ממעסיק, שלא שילם כחוק את דמי הביטוח.

העובד רשאי להגיש תביעה לגמלה בדרך כלל עד שנה מקרות האירוע, ולכן יש חשיבות רבה לדיווח במועד על גובה ההכנסה הנכון. בתביעה לקצבת זקנה מועד האירוע יכול להיות שנים רבות לאחר סיום העבודה.

עובד, שאינו תושב ישראל

עובדי משק בית, שהם תושבי חוץ (כולל תושבי השטחים), מבוטחים רק בביטוח נפגעי עבודה, ביטוח אימהות וביטוח זכויות עובדים, במקרה של פשיטת רגל של המעסיק (ביטוח אימהות לתושבי השטחים כולל זכות לדמי לידה בלבד).

בשונה מעובד שכיר רגיל, מי שמעסיק תושב שטחים שאינו תושב ישראל כעובד משק בית, מדווח עליו ומשלם דמי ביטוח לאומי ישירות למוסד לביטוח לאומי ולא לשירות התעסוקה. עובד, כאמור, לצורך עסק ישולמו בגינו דמי ביטוח דרך שירות התעסוקה.

בעקבות תיקון בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002 (להלן חוק ההסדרים לשנת 2003), החל מיום 1 במרץ 2003 לא משולמות גמלאות לעובדים בעד תקופה, שבה הם שוהים באופן לא חוקי בישראל.

גמלאות, שאינן מוגדרות כתשלום בעד תקופה, ממשיכות להשתלם גם למי ששוהה בישראל שלא כדין. לדוגמה: דמי טיפול רפואי לנפגע בעבודה ומענק אשפוז בעת לידה.

הכוונה בתיקון זה היא, שהמעסיקים ימשיכו לשלם את דמי הביטוח הלאומי, כבעבר. אולם רק כשיצא תובע הגמלה מישראל תשתלם לו הגמלה עבור התקופה, שנותרה לאחר עזיבתו. קצבת תלויים משתלמת על פי החוק לתלויים, משום שהם אינם נמצאים בישראל. תלויים השוהים בישראל כדין זכאים לקצבה.

למרות האמור לעיל, מומלץ שלא להעסיק עובדים זרים, השוהים בישראל שלא כדין.

הסבר על ההרשאה להעסיק עובדים זרים ניתן בהכרעת דין: תפ (ת"א) 1080/00, משרד העבודה והרווחה ת"א ראשי נ' לאונטיה קצקה ז"ל מיום 8/11/04, בעניין שתיים מתוך ארבע הנאשמות, שהואשמו בעבירה על סעיף 2 לחוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין) בקשר עם סעיף 32(א) לחוק שירות התעסוקה.

סעיף 2 לחוק עובדים זרים (בנוסחו הנכון למועדים הרלבנטים לכתב האישום ) קבע כך: "2. מעביד שעשה אחד מאלה –

(1). העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952 והתקנות לפיו;

(2). העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה תשי"ט-1959, דינו כפל הקנס ...".

סעיף 32(א) לחוק שירות התעסוקה מחייב מתן אישור של שירות התעסוקה לעובד בטרם יועסק על ידי מעסיק כלשהו.

כדי שמעסיק ישראלי יוכל להעסיק עובד זר, נדרשים אישורים משני משרדים ממשלתיים:

משרד העבודה – שירות התעסוקה אמור ליתן היתר להעסקת העובד הזר על ידי המבקש (ולענייננו, מדובר במעביד הזקוק לעובד סיעודי), ומשרד הפנים אמור ליתן אשרה מסוג ב/1, שהיא אשרת תייר עם רישיון לעבודה אצל אותו מעסיק, וכל זאת לתקופה קצובה כפי שנרשם באותה אשרה.

עולה מהעובדות בפסק הדין, שהנאשמות לא קיבלו היתרים משירות התעסוקה להעסיק את העובדת, וזו האחרונה לא קיבלה אשרה המתירה לה לעבוד אצל מי משתי הנאשמות הללו במועד כלשהו הרלבנטי לכתב האישום.

בסופו של דבר, גזר הדין, שניתן ביום 15 בספטמבר 2005 נועד לדברי השופטת, לא רק לענוש את עוברי העבירות, אלא גם להרתיע את הרבים מפני ביצוע עבירות כאמור.

הדיווח על העובד

עובד, שהוא תושב חוץ, יצייד בפרטיו האישיים את המעסיק. החל מחודש ינואר 2001 ועד חודש יוני 2005 לא נדרש המעסיק למלא את פרטי העובד בטופס, אם הוא תושב חוץ.

החל מהדיווח עבור חודש יולי 2005 (בחודש ינואר 2006), פרסם המוסד לביטוח לאומי, שיש לציין בדיווח על עובד משק בית, שהוא תושב חוץ, את כל פרטי העובד, ובמקום את מספר תעודת הזהות יש לרשום את מספר הדרכון.

בעת זכאות לגמלה מצייד המעסיק את תושב החוץ באישור המתאים. לעיתים, מספיקה הצהרה על טופס התביעה לגמלה יחד עם צילום השוברים, המעידים על תשלום דמי הביטוח הלאומי.

הדיווח למוסד לביטוח לאומי הוא כעובד משק בית. החל מיום 1 ביולי 2003 נקבעו כללים, המחייבים מעסיקי עובדים זרים (בתנאים שנקבעו) לפתוח תיק ניכויים במס הכנסה ולדווח מדי חודש אי זוגי על סכום המשכורת ועל סכום המס שנוכה מהמשכורת. על המעסיק לתת אישור לעובד על הנתונים, שפורטו לעיל, ולשלם היטל כמפורט בחוק. לעובדים זרים במשק בית , בטיפול סיעודי, בעלי רשיון עבודה באותו משק בית, השוהים באופן חוקי בארץ ואת שכרם משלם משק הבית, נתנו הקלות בשלב זה.

מעסיקי עובדים זרים שלא כדין צפויים לקנסות מנהליים ולקנסות נוספים בעבור כל יום, שבו נמשכת העבירה.

לסיכום

החל מהדיווח בעבור חודש יולי 2005, שיתבצע בחודש ינואר 2006, לא ניתן לדווח על עובדי משק בית, ללא ציון הפרטים המלאים של העובד בטופס הדיווח והתשלום למוסד לביטוח לאומי. לכן, יש להקפיד ולבקש את הפרטים בתחילת ההעסקה, כדי שבמועד הדיווח יימצאו הפרטים בידי המעסיק. יש לזכור, שלעיתים יכול להיות מועד הדיווח מספר חודשים לאחר מועד ההעסקה.

מומלץ לעקוב אחר התשלומים ולוודא את רציפותם. כאשר מתגלה פער בדיווח, יש למהר לשלם בעבור התקופות החסרות, לפני שתוגש תביעה לגמלה מטעם העובד או העובדת.

יש חשיבות רבה לדיווח על ההכנסה הנכונה של העובד. פעמים רבות מהווה ההכנסה הזאת בסיס לזכאות לגמלה ו/או לגובה גמלה המשתלמת לעובד.

(1) הכותבת מודה לעו"ד ישראל זהבי, סגן ראש מנהל הביטוח והגבייה במוסד לביטוח לאומי, על עזרתו בהכנת מאמר זה.

(2) הכותבת רואת חשבון, העוסקת בתחום הביטוח הלאומי, ומשמשת כיו"ר ועדת הקשר של לשכת רו"ח עם המוסד לביטוח לאומי.

(3) הנוסח המובא לעיל הינו לידיעה בלבד ובכל מקרה אינו מחליף את הוראות החוק ו/או הוראות הביטוח הלאומי.

(4) כל הזכויות שמורות. © ט.ל.ח.