די בשליחת דבר דואר לכתובת הנישום המצויה בידי מע"מ

בית המשפט המחוזי קבע, כי די בשליחת דבר דואר לכתובת הנישום המצויה בידי מע"מ, בכדי שתקום החזקה כי דבר הדואר הומצא לנישום - אף אם הכתובת שגויה.
עו"ד לילך דניאל |

ע"ש 5007/05 CI החברה הבינלאומית לשיווק מים בע"מ נ. מנהל מס ערך מוסף

ביום 3.3.2004 הוצאה למערערת שומת תשומות על פי מיטב השפיטה. המערערת הגישה השגה על השומה וביום 6.5.2004 ניתנה החלטה בהשגה, הדוחה אותה. ביום 11.5.2004 נשלחה ההחלטה בהשגה בדואר רשום, אל הכתובת שהופיעה אצל המשיב ככתובת המעודכנת של המערערת. דבר הדואר הוחזר למשיב, מאחר שלא נדרש על ידי הנמען. ההחלטה נשלחה בשנית בדואר רגיל ביום 14.6.2004 לכתובתו של רו"ח המייצג את המערערת. המערערת הגישה ערעור ביום 1.2.2005.

בקשת המשיב הינה לסילוק הערעור על הסף, בטענה כי הערעור הוגש כשבעה חודשים לאחר המועד החוקי להגשתו.

בית המשפט המחוזי בירושלים פסק

סעיף 141(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן - החוק), קובע כי נשלח מסמך בדואר, רואים אותו כאילו הומצא לנמען ביום החמישי לאחר שנשלח, אף אם סירב הנמען לקבלו.

המשיב טוען כי סעיף 141(ב) לחוק קובע חזקה חלוטה, לפיה במידה שהוכח כי מכתב נשלח בדואר ומוען כראוי, היתה המצאה כדין. לטענת המשיב, הוא עמד בנטל המוטל עליו, בכך שהוכיח שהמכתב נשלח בדואר רשום לכתובת היחידה שהמשיבה עדכנה אצלו ואשר הופיעה במחשב מע"מ. המערערת טוענת כי ההחלטה בהשגה מעולם לא התקבלה אצלה וכי תיבת הדואר אליה נשלחה ההחלטה לא שימשה אותה מעולם.

לשונו של סעיף 141(ב) לחוק אינה מלמדת האם שליחת דבר דואר לכתובת המצויה בידי מע"מ, אף אם היא שגויה, נכנסת לגדר החזקה. העובדה כי הסעיף לא מציין במפורש שהמקרה האמור נכלל בגדר החזקה, אינה שוללת את המסקנה שהוא אכן נכלל בה.

עיון בהוראות חוק דומות מלמד, שהמחוקק יצר השתק של הנמען מלטעון כי דבר הדואר לא הגיע אליו, כאשר דבר הדואר נשלח אל הכתובת אותה הוא מסר לשולח. אין הצדקה להחיל דין שונה באשר לסעיף 141(ב) לחוק. קביעת השתק של הנישום מלטעון כי לא קיבל את דבר הדואר, כאשר הוא זה שמסר את הכתובת אליו הוא נשלח, מתחייבת גם ממידת ההגיון, שכן ברי כי על הנישום האחריות לעדכן את כתובתו המצויה בידי מנהל מע"מ, ואין לדרוש מרשות המס כי תדאג בכל פעם לברר את כתובת הנישום.

לאור האמור, יש לקבוע כי הערעור הוגש זמן רב לאחר המועד החוקי להגשתו וזאת מבלי שהתבקשה הארכת מועד להגשתו. לפיכך, יש למחוק את הערעור.

הערעור נמחק. המערערת תשלם למשיב הוצאות בסך 6,000 ש"ח (כולל).

ניתן ביום: 21.12.2005 בפני: כבוד השופטת מ' מזרחי. ב"כ המערערת: עו"ד סאמי דקה ואח'; ב"כ המשיב: עו"ד י' מרגולין-ולנסי מפרקליטות מחוז ירושלים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה