מכירת קה"ל: עכשיו התור של הרוכשים בקרב המחירים

המו"מ המתנהל בימים האחרונים על מכירת קרן ההשתלמות קה"ל, הנמצאת בבעלות של לאומי (66%) ודיסקונט, מותיר מספר שאלות פתוחות הנזרקות לחלל האוויר. למה דווקא במקרה של קה"ל המתינו הבנקים הגדולים כל כך הרבה זמן? נראה שלאחר המכירות הנוצצות שהיו כאן בחודש נובמבר, עשוי לבוא שינוי במצבם של הרוכשים. הפעם הם יוכלו לנסות להכתיב את מחירי הבנצ'מרק בעסקה לטובתם.

משיחות שערכנו עם גורמים המעורים היטב בשווקים הללו עולה כי קה"ל נשארה מאחור ככל הנראה עקב התשואות הנמוכות שהשיגה בשנים האחרונות והעזיבה בשיעורים הגדולים של החוסכים באמצעותה. "כספים בשיעורים גדולים נפדו ממנה ועברו לשוק הפרטי ולקרנות ההשתלמות של הביטוח, אפשר אפילו לציין שקה"ל עשתה לסקטור הפרטי את העבודה בתחום קרנות ההשתלמות עקב הניהול המאכזב שלה", מסרו לנו הגורמים.

קה"ל איבדה כ-7% מאז תחילת השנה מנכסיה, מדובר במאות מיליוני שקלים של עמיתים שעברו לקופות אחרות. היא דורגה במקומות הרחוקים בשיעורי התשואה שהניבה, אך הנתונים היבשים הם רק חלק ממשחקי העסקים המתנהלים בזירת הפיננסים המקומית, תסבוכות לא חסר.

לשאלה באשר לשמות המועלים באוויר לגבי רכישה פוטנציאלית של קה"ל, גופים כמו קרן מרקסטון, חברות הביטוח המגדל ומנורה או קרן יורק, קיבלנו תשובות בסגנון של פליאה. "גופים פרטיים שהתמודדו על רכישת קרנות נאמנות מצליחות וענקיות כמו פסגות, ילכו על קה"ל?". הגורמים העריכו כי המשחק ישאר גם הפעם יותר בקרב חברות הביטוח.

אך למרות הספקות, נראה שכאשר מדובר ברכישת גוף המנהל חסכונות בהיקף של מעל ל-10 מיליארד שקל, יש יתרונות נוספים לרכישה מאשר רק הנכסים. מדובר גם במותג ותיק שמאפשר הכנסה של "דם חדש" לרוכש הפוטנציאלי ולבצע שינוי. כך שלבסוף, גם בעולם העסקים המקומי, הכל מתמצה בשאלת המחיר שמשלמים על הנכס.

מבול העסקאות שניתח מעל ראשי השוק מאז חודש אוקטובר, כשבמהלכו עברו מהבנקים לידיים פרטיות ולחברות הביטוח קרנות נאמנות בהיקפי עתק, עם נכסים שלכאורה הם נזילים ופחות יציבים מבגופים כמו קרנות השתלמות, רק מחדד את סימני השאלה באשר לפרק הזמן שלוקח לבנקים למכור גוף חסכונות עצום בהיקפו כמו קה"ל.

באשר למחיר האפשרי, יהיה מעניין לעקוב אחרי שהעסקה תסגר. קרן מרקסטון שילמה 31 מיליון שקל לכל 1 מיליארד שקל מנוהל בעסקת רכישה של קופות גמל מבנק הפועלים. בין קופות הגמל שנמכרו היתה גם קרן ההשתלמות כנרת שמגלגלת חסכונות בהיקף של 7.8 מיליארד שקל. במקרה הנוכחי, הבעלות המשותפת של שני הגופים הבנקאיים הגדולים יכולה רק לסבך את מערך השיקולים בביצוע העסקה.

אין ספק של חוקרי תורת המשחקים יכולה להיות עבודה מעניינת אם הם באים לנתח את המהלכים שהתרחשו בזירת המכירות והרכישות של הנכסים הללו בחודשים האחרונים. הפלונטר או הקשרים הגורדיים בין הגופים הם הדוקים ומסובכים.

כך למשל לאומי ודיסקונט שמחזיקים בבעלות על קה"ל, מוצאים מולם מתמודדים לרכישה פוטנציאליים מענף הביטוח כמו מגדל ומנורה. אך לאומי גם מחזיק במניות של מגדל שעליו למכור. בנק כמו דיסקונט גם עשוי להיות בין המתמודדים על רכישת בנק אוצר החייל, כשהמאבק של הבנקים הקטנים מתגבר, והוא עשוי לרצות להתפנות מהעיסוק במכירת גופים כמו קה"ל בכדי להתכונן למירוץ למכירת מוצרי הפנסיה.

הלחצים גוברים והם מגיעים מכל כיוון, הם יכולים הפעם לשחק לטובת הרוכשים. אך באשר למערכי השיקולים של המתמודדים, קל להבין מדוע במשוואה הסופית של קביעת המחיר עלולים להיות יותר גורמים מהשיקולים ה"רגילים" כמו הנאמנות של הלקוחות לקרן או לקופה, התשואות שהניבה וטיב הניהול שהיא מציעה.