אז של מי השורה הזאת? כלומר - מניות השורה השנייה

אם ישנתם בשלושת השנים האחרונות ולא הבטתם בבורסה והשקעתם בה, לא הרווחתם את כל התשואות העסיסיות האלה שכל עולם העסקים מדבר עליהן. יכול להיות שכספכם המשיך לשבת בפקדונות הבנקים והניב תשואה עלובה של אחוזים בודדים. יכול להיות. אם התעוררתם היום ונחמץ לבכם למאות האחוזים בהם זינק מדד ת"א 25 בעת הזאת, אתם אולי בקבוצת מפספסי ההזדמנויות, אבל ההמלצה שלנו - אל תבכו יותר מדי.

יותר נכון, אל תנסו לרדוף אחרי ההזדמנויות בכדי לתפוס את רכבת התשואות המטורפות. רבים מאלה ש"פספסו" את החגיגה עלולים לנהוג בצורה נמהרת. ומהי הצורה הנמהרת? לרוץ להמלצות הכסף הקל שהתחילו להשמע לאחרונה מכל עבר. על אחת מההמלצות הללו נבקש לדון כאן בהרחבה. קוראים לה: "ההזדמנות במניות השורה השנייה".

עכשיו, אחרי שהמים בג'קוזי של ת"א 25 כבר עלו אולי לרמה גבוהה, ויש ברווזים עם קצת קצף ריחני והכי חשוב - סממנים של הרבה בועות גדולות, התחלתם לשמוע המלצות על המקלחת. ולא סתם מקלחת אלא מקלחת ציבורית. "מה אתה רוצה? גם שם יש מים חמים!", יאמר לכם האנליסט החכם. הוא צודק. רחצה במים חמים זהה בכל מקום. אז מה ההבדל בין הג'קוזי האיכותי למקלחת הציבורית? שם רואים לכולם, בג'קוזי עם הבועות אתה נשאר עם עצמך.

הלוגיקה בהמלצה על מניות השורה השנייה היא שהן אילו שאמורות להתנפח אחרי שכל הכסף זרם לקדמת השוק. למניות השורה הראשונה, כלומר למניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר. שגם לגביהן יאמרו לכם שיש להם מכפילים סבירים למדי, למרות השנתיים האחרונות. יאמרו ויצדקו, אך השאלה היא תמיד - מה יהיה בשנה הבאה על המכפילים הללו ולא בהכרח איך הם נראים היום. כי כסף שנכנס כעת רוצה להמשיך לעלות ולא להתבשם על ניחוחות העבר.

אז מה מחכה לכם בשורה השנייה? ובכן, אולי יש שם השקעות שביצעו אותם מנהלי השקעות לפני שנתיים או שנה, כשהם העריכו שאחרי שהמדדים הכבדים טיפסו במשך תקופה ארוכה כל כך, הגיעה העת שלהן. אולי. בכלל, הקסם הלוגי של ללכת אל המניות ה"פחות גדולות" הוא רב. הרי אם הגדולות צמחו, אז בטח לקטנות יותר יהיה את הצ'אנס הבא.

ובכן, יש פה בעייה מסויימת. אנחנו מכירים את השורה השנייה והשלישית בבורסה שלנו. יש שם מן הסתם כמה מניות מוצלחות במיוחד. אבל אם הן מוצלחות במיוחד, ולאורך הרבה זמן.. הן עוברות - הפלא ופלא - לשורה הראשונה. אבל בישראל יאמרו לכם, תאספו את השורה השנייה, בין אם כמדד, ובין אם בצ'רי פיקינג (איסוף בררני של מניות).

הרציונל בשורה השנייה לא מושלם ולא נראה לנו הגיוני לאורך טווח. למעשה, אנחנו חושבים שמי שרוצה לקנות מדד לעשרות שנים, יעשה את מה שעשו יוזמי מדד הדאו-ג'ונס. הם בנו מדד של עשרות מניות מובילות. המדד הזה מכה את כמעט כל אפיקי ההשקעה בארה"ב בטווח הארוך (וזה כולל אג"ח ממשלה, יצירות אומנות ונדל"ן).

כך יוצא שלא פגשנו את מדד הנאסד"ק 3069 (חיסור בין מדד הנאסד"ק 100 למדד הנאסד"ק עם 3169 המניות שלו). פגשנו מדדי שווקים גורפים (כמו ה-s&p500 ומדד הראסל 5000), אבל מדדי חיסור שמתמקדים רק בשורה השנייה, הם סוג של ספציאליטה מקומי כנראה.

מניות טובות שמוכיחות עצמן על פני עשורים, כמו טבע המיתולוגית, מתקדמות ומתבססות להן במדדים המובילים. לכן, מצאו לכם יועץ השקעות טוב, ואל תקפצו על כל כותרת שתראו מהאנליסטים בשוק. הם מייצגים את בתי ההשקעות בדרך כלל, ויכולה להיות להם אג'נדה נוספת. לפני שאתם מתפתים לאסוף סחורה "זולה" כיום, שאלו את יועץ ההשקעות שלכם, אולי היא שייכת לאותם מנהלי תיקים שנתקעו איתה בשנים האחרונות. אולי הם מקווים להפיץ אותה עכשיו, כשהגיע התור של "מניות השורה השנייה".

מאת: חזי שטרנליכט.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כזאת או אחרת. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.