בג"צ מאשר - מגיע חישוב מס נפרד גם לשנים 2004 ואילך

בבג"צ אברהם מרדכי שהתפרסם ביום 23.11.2005, מאשר שוב בהמ"ש העליון בפס"ד שניתן על ידי הנשיא א' ברק, כי גם לאחר חקיקתו של סעיף 66(ה) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן - הפקודה), המגביל לכאורה את חישוב המס הנפרד לבני זוג העובדים יחד בתנאים ובתקרת הכנסה, הרי פתוחה הדרך לבני זוג העובדים יחד להמשיך ולערוך חישוב מס נפרד על הכנסותיהם ללא תנאי. חישוב מס נפרד יכול לזכות אותם בחיסכון מס עד לסך של כ- 50,000 ₪ לכל שנה.

במאמר שכותרתו "עדיין אפשר חישוב נפרד" שפרסמתי בפברואר 2004 מייד עם היכנסו לתוקף של סעיף 66(ה) לפקודה, רשמתי כי רק לכאורה נראה כי בחוק המדיניות הכלכלית לשנת 2004, לא הקל המחוקק באופן ממשי, עם בני זוג שעובדים יחד בעסק או חברה שבבעלותם. שכן, ההכנסה של בן הזוג, שתהא זכאית לחישוב מס נפרד, לא תעלה על תקרה של כ- 23,000 ש"ח לשנה (בינתיים עודכנה התקרה לכ- 25,000 ₪ לשנה).

כעת מאשרת החלטת הבג"צ בעניין אברהם מרדכי, כי המסלול של חישוב נפרד לפי הלכת קלס עדיין פתוח לבני זוג העובדים ביחד באותו עסק או חברה שבשליטתם. המסלול שנקבע בסעיף 66 (ה) לפקודה משנת 2004 ואילך, הוא נוסף למסלול של הלכת קלס והינו רק מרחיב אותו ומקל, כפי שיובהר להלן.

הנשיא ברק קובע בבג"צ החדש כי הלכת קלס עדיין שרירה וקיימת במקביל לסעיף 66 (ה) לפקודה. בהזכירו את הלכת קלס אומר הנשיא כי בג"צ אברהם מרדכי הפך למיותר לחלוטין בעקבות קביעת הלכת קלס במרץ 2003. שכן, בניגוד לבקשת המבקשים בבג"צ שראו בסעיף 66(ה) לפקודה כסעיף המגביל את זכאותם לחישוב מס נפרד ולכן דרשו מניעת החלתו רטרואקטיבית מינואר 2002 ועד 30.6.2002, הרי מכיוון ובפני בני זוג העובדים יחד עומדת האפשרות לבחור במסלול חישוב נפרד לפי הלכת קלס הרי ממילא אין צורך שיזדקקו לעזרת בהמ"ש בשאלת יישומו של סעיף 66(ה) לפקודה. הנשיא ברק שב ומאשר כי בני זוג שיכולים להוכיח כי הם עובדים בפועל בעסק המשותף, או בחברה שבה מחזיק אחד מהם 10% ויותר בבעלות, ימשיכו ויהיו זכאים לחישוב מס נפרד. שהרי סעיף 66 (ה) לפקודה החדש הינו על אף האמור בסעיף 66 (ד) לפקודה, הקובע את חזקות התלות. במילים אחרות, סעיף 66 (ה) לפקודה קובע חזקות מקלות, שיש צורך בשימוש בהם, רק כאשר נתקלים בקושי בהפרכת חזקות התלות בהכנסות, שבסעיף 66 (ד) לפקודה. מכאן, שסעיף 66 (ה) לפקודה מהווה הקלה רק לגבי בני זוג, שאינם יכולים להרים את נטל ההוכחה הנדרש להפרכת החזקות שבסעיף 66 (ד) לפקודה.

המסקנה הינה, כי באם הצליחו בני הזוג, להפריך את חזקות התלות בהכנסה הקבועות בסעיף 66(ד) לפקודה, הרי אין צורך לעבור לחזקות ההקלה שבסעיף 66(ה) לפקודה. במקרה זה, הם זכאים לחישוב מס נפרד, ללא ההגבלות של הכנסה שנתית והתנאים הנוספים הקבועים בסעיף 66 (ה) לפקודה. לפיכך, אין מניעה כי בני הזוג ימשיכו לקבל שכר ראוי מהעסק המשותף, וידרשו חישוב נפרד על הכנסתם זו, גם בעתיד. הוראות ההקלה לחישוב נפרד שנקבעו בסעיף 66(ה) לפקודה יכולות לעזור להרמת נטל ההוכחה לזכאות לחישוב מס נפרד, אולם, לפי פס"ד קלס, אינן מהוות תנאי הכרחי, לזכאות לחישוב נפרד. כך שגם בשנת 2004 ואילך, יכולים בני זוג העובדים יחד, להמשיך ולדרוש חישוב נפרד ללא תקרת הכנסה מגבילה, לגבי הכנסתם ממקור משותף שבשליטתם ובלבד שירימו נטל ההוכחה לעניין עבודתם בפועל כאמור. לבני זוג כאלו, כדאי גם לדרוש החזרי מס רטרואקטיבית, בגין חישוב נפרד המגיע להם לפי פס"ד קלס. בחישוב גס, הרי שתיקון חישוב המס לשש השנים האחרונות יכול להביא לבני הזוג החזרי מס עד לסך של כ- 250,000 ₪ ויותר..... נציין כי הזכאות לחישוב אוטונומי ועצמאי של המס לכל אחד מבני הזוג קיבלה לא מכבר חיזוק נוסף בהלכת פלם שנתקבלה באוגוסט 2004. בהלכה זו קבע בהמ"ש העליון (ראה פס"ד של כב' השופטת א' חיות), כי יישום החישוב הנפרד לפי הלכת קלס יכול ויחול גם בעניין חישוב מס רכישה לבני זוג, למרות ההוראה בחוק מיסוי מקרקעין המחייבת חישוב מס רכישה לפי עיקרון התא המשפחתי.

קביעת שכר ראוי לכל אחד מבני הזוג, חשובה גם לעניין הזכאות לגמלאות לפי חוק הביטוח הלאומי, ואין לזלזל גם בזאת. בכדי להסיר ספק, כדאי להזכיר כי לעניין בני זוג העובדים יחד, קיימת תקנה מיוחדת בתקנות הביטוח הלאומי (תקנה 24), המאפשרת חלוקת ההכנסה בין בני הזוג, אפילו באם לעניין מס הכנסה, נערך להם חישוב מאוחד.