פג אפקט פרץ: פיץ' הותירה את דירוג ישראל על A-
חברת הדירוג פיץ' מאשרת את דירוג האשראי של ישראל, חרף אי הוודאות הפוליטית ערב הבחירות, ומותירה אותו על A-. שר האוצר אולמרט הביע את שביעות רצונו והוסיף כי על פי חברת פיץ', דירוג האשראי של ישראל נתמך על ידי יכולת השליטה של הממשלה במדיניות הפיסקאלית והמשך ביצוע הרפורמות המבניות אשר צפויות לשפר את פוטנציאל הצמיחה של ישראל.
השר הוסיף ומסר כי בכדי שחברות הדירוג ימשיכו וישפרו את הדירוג בעתיד יש להתמיד במדיניות כלכלית אחראית ומאוזנת. החשב הכללי, ד"ר ירון זליכה רו"ח, מסר כי אישור דירוג האשראי ע"י חברת פיץ' מהווה חיזוק למדיניות הכלכלית בכלל, ולטיפול בהפחתת החוב הציבורי בפרט.
החשב הכללי הוסיף שמהדו"ח של פיץ' עולה, כי ההתמדה בהמשך הפחתת החוב הציבורי הינה הכרחית והיא זאת אשר תביא בסופו של דבר את פיץ' להעלות את דירוג האשראי של ישראל.
חברת הדירוג פיץ' מסרה כי דירוגי האשראי של ישראל עדיין הולמים, זאת על אף האירועים הפוליטיים המשמעותיים האחרונים ועל אף חוסר הוודאות לגבי הסביבה הפוליטית וקווי המדיניות, אשר נוצר בעקבות ההכרזה על הקדמת הבחירות למרץ 2006.
דירוג האשראי במט"ח לטווח ארוך הוא A- (A מינוס), דירוג האשראי במטבע מקומי לטווח ארוך הוא A, שניהם עם תחזית "יציבה"; דירוג האשראי במט"ח לטווח קצר הוא F1.
"הצמיחה איתנה, הגרעון התקציבי יהיה נמוך מהיעד השנתי, ושיעור החוב הציבורי (ביחס לתוצר) ממשיך להצטמצם, אמנם בהדרגתיות" אומר ריצ'רד פוקס, מנהל בכיר במחלקת דירוג האשראי של מדינות של חברת הדירוג פיץ'. "דפוס דומה צפוי בשנת 2006, כאשר ההשפעות של האירועים הפוליטיים האחרונים על דפוסי המדיניות, אם יהיו כאלה, יבואו לידי ביטוי רק לאחר הבחירות, בהקשר של התקציב לשנת 2007. "יחד עם זאת, אין מקום לשאננות", הוסיף מר פוקס.
"ההתפתחות הפיסקאלית האחרונה, למרות היותה מבורכת, הינה פחות מרשימה בקונטקסט של ההתאוששות הכלכלית החזקה שעדיין נמצאת בעיצומה והפער הגדול שקיים בין הביצועים הפיסקאליים של ישראל לבין הביצועים של מדינות שנמצאות בקבוצת הייחוס שלה."
התוצאה המפתיעה של הבחירות להנהגת מפלגת העבודה, החלטת המנהיג החדש עמיר פרץ לפרוש מהממשלה והקדמת הבחירות כתוצאה מכך, ולא פחות חשוב מכך - החלטת אריאל שרון לפרוש מהליכוד ולהקים מפלגה חדשה, מביאים שינויים גדולים ולא צפויים לנוף הפוליטי ובאופן פוטנציאלי גם לדפוסי המדיניות.
מערכת הבחירות הקרובה צפויה לכלול התייחסויות בולטות יותר לנושאים כלכליים מאשר מערכות הבחירות הקודמות. זאת כפועל יוצא של הרפורמות המבניות והפיסקאליות החשובות אשר יושמו על ידי הממשלה היוצאת; רפורמות אשר תרמו באופן מכריע לייצוב דירוג האשראי של ישראל, אך גם עוררו ויכוח מתמשך בנוגע להשלכותיהן על המרקם החברתי.
התחזית הפיסקאלית לטווח בינוני כוללת ירידה הדרגתית של שיעור החוב הציבורי, ירידה אשר אם תימשך, עשויה בסופו של דבר לתמוך בנקיטת צעדים חיוביים (מצידה של פיץ') לגבי דירוג האשראי. החוב הציבורי ירד בכאחוז תוצר אחד במחצית הראשונה של 2005 ולפי הערכות רשמיות הוא צפוי להמשיך ולהצטמק במחצית השנייה של השנה.
ירידה חזקה אף יותר בחוב הציבורי אפשרית בשנה הבאה הודות ל"כושר הציפה" של הכלכלה וההשפעות שיש לכך על המימון הציבורי. פיץ' מאמינה שעוצמת ההתאוששות הכלכלית פותחת הזדמנות לטיפול תקיף יותר בנטל החוב.
יעד הגרעון של הממשלה לשנת 2006, בשיעור של 3% תוצר, מתורגם לשיעור של 4.5% עד 5% תוצר כאשר הוא מותאם להגדרות בינלאומיות (על ידי הוספה של גופים המשתייכים לממשלה הרחבה והוספת רכיב האינפלציה על הריבית), בעוד שגודל הגרעון החציוני בקרב מדינות קבוצת הייחוס של ישראל הינו מחצית מכך בלבד.
כמו כן, נטל החוב של ישראל עדיין גבוה מ-100% תוצר, לעומת גודל חציוני של פחות מ-40% בקרב מדינות קבוצת הייחוס שלה.
