אז מה הדבר הגדול הבא בשוק ההון?

בוקר טוב לאזרחי ישראל. התעוררתם וגיליתם שקרן הנאמנות האהודה עליכם עברה מידי הבנק לידיה של חברת הביטוח. מה זה אומר מבחינתכם? ובכן, התוצאות יכולות להפתיע
חזי שטרנליכט |

בוקר טוב לאזרחי ישראל. התעוררתם וגיליתם שקרן הנאמנות האהודה עליכם עברה מידי הבנק לידיה של חברת הביטוח. מה זה אומר מבחינתכם? אנחנו מעריכים שלא הרבה. רק לרענן את זכרונכם, בפחות מחודש אחרי החגים, השלימו רוב חברות הביטוח במשק מהלך מהיר של השתלטות על עיקר קרנות הנאמנות הבנקאיות, וגם בחלק מהמקרים על פעילות קופות הגמל של אותם הבנקים. ותודה ליוסי - יאמרו כנראה הבנקים.

מה אתם אזרחי ישראל גיליתם בבוקר? ובכן, חשבתם שלא הרבה. תאמרו: רק הבעלות עברה, מה זה משנה? יש צדק בדבריכם, אבל לדעתנו חל פה שינוי של ממש. המהפיכה של רפורמת בכר יצאה באמת לדרך. רק שהתוצאות שלה תורגשנה בשנים הקרובות, ולא בהכרח תהיינה דומות לדיונים הסבוכים והעמוסים לעייפה של הרגולטורים. עמלות הפצה, מכירת ביטוחים, כל ההגדרות הללו.

אלפי שעות של הבכירים ביותר במערכת הפיקוח על הפיננסים בארץ עברו בכדי להסדיר את החוקים בין האחזקות של הבנקים והביטוח בתחומי קרנות הנאמנות וקופות הגמל, ולבסוף - רוב הדברים הללו יהיו פחות רלוונטיים. מה שרלוונטי זאת עצם המהפיכה. עצם ההוראה של המדינה לבנקים: מספיק - החזקתם בקרנות הנאמנות האלה, מבלי קשר לעיסוק האמיתי שלכם: אתם הרי בנקים. תנו הלוואות, קחו פקדונות.

ובכן, רבותי, בישראל - שום דבר אינו פשוט כמו שזה נשמע. בואו נתחיל בקרנות הנאמנות. מתעורר לו מר ישראלי בעתיד הרחוק מעט מהעין ומסתכל על קרן הנאמנות שלו: מחירי העמלות שהוא משלם עליה גבוהים למדי, הריבית בבנק ישראל החלה לעלות, הדולר עלה ועלה, הבורסה דשדשה או אף ירדה. נו, בשביל מה הוא צריך לקנות את הקרן הזאת בעמלת ניהול של שלושה אחוזים (לקרן מנייתית, נניח), ועוד עמלת ההפצה, ועוד ביצועים לא משהו.

כן, זה נכון. בעוד כמה שנים אנחנו עשויים למצוא עצמנו בעידן של ריביות גבוהות יותר כשהאטרקטיביות של פקדונות הבנקים, שוב, גבוהה יותר. ולא שכחנו את שלבנקים יש עוד כמה כלים מעניינים להציע לנו. למשל: פקדונות מובנים. שים את הכסף לשנתיים בתמורה לריבית שהיא התשואה הכפולה של הנאסד"ק בין חודש כזה וכזה. "נוק אין נוק אאוט", לגברת מתילדה מעפולה.

ורגע. יש גם עוד מכשיר פעוט וקטן שהבנקים יכולים להכנס אליו, משום שהרגולציה לא אמורה למנוע מהם לעשות זאת. תעודות סל. אה, כן, לא שמעתם עליהם. זה בגלל שאסור לשווק אותן, הן מוגדרות כניירות ערך. אבל היום יבוא והבנקים יתעוררו ויראו שאקסלנס (קסם) וכלל פיננסים (מבט) ודיסקונט עם דייויס (תכלית) כבר כמעט שתו להם את השוקו הזה בקשית. אבל לבנקים - להם יש, כמו שאומרים ביידיש: אביגעזונט.

אז אותם הבנקים יוכלו בעתיד להעביר את המחלבה לשם. ואז יהיו לנו 400 תעודות סל במקום 30 שיש היום. ותנחשו מה - הן תהיינה סחירות לא פחות מקרנות הנאמנות, הן כבר כיום פונות לקבל דירוגים בכדי להוכיח את החוסן הפיננסי שלהן, והן תאפשרנה למר ישראלי לעשות את מה שהוא הכי אוהב: לשחק אותה מנהל תיקים.

אז מה יכול לקרות לשוק קרנות הנאמנות בעוד כמה שנים? ובכן, מנכסים בהיקף של מאות מיליארדי שקלים הוא יכול להצטמק לשליש ואולי אף פחות. הבנקים רבותי, עשויים להציע לכם אפיקי השקעה חדשים שבכלל לא הכרנו כאן עדיין.

וקופות הגמל? טוב, אנחנו מניחים שאתם יודעים שהחל מה-1 בינואר אתם תוכלו לפדות קופות חדשות שתפתחו רק אחרי גיל 60. כלומר, הרגולטור אמר כאן את דברו. קופות הגמל הופכות למכשיר רחוק (יחסית לגיל שלכם כמובן) שתוכלו לפדות כמה שנים לפני גיל הפנסיה. דרך אגב, חודש דצמבר 2005, עשוי להיות חודש מעניין בתעשיית קופות הגמל עם גיוסים בהיקפים גדולים, משום שהקופות שנפתחות בו תהיינה סגורות "רק" ל-15 שנה, כמו שהיה נהוג עד כה. בכל מקרה, גם פעילות קופות הגמל עלולה לשנות צורה בשנים הקרובות ולהפוך לאפיק אחר, עם היקפי גיוסים נמוכים מבעבר.

אז מה הדבר הגדול הבא בשוק ההון? ובכן, אנחנו לא נתנבא. אבל לא נספר לכם שהפעילות קרנות הנאמנות היא היא הדבר הגדול הבא. משום שאנחנו בכלל לא בטוחים שזה כך. המהפיכה הגדולה ביותר שהוביל ד"ר יוסי בכר היתה בשחרור השווקים האלה. הניעור ומהמעבר של הבעלות העשיר את הבנקים, והזיז לטווח הקרוב את מרכז הכובד בתעשיית ההשקעות לחברות הביטוח. אלה צריכות להתעשת ולפתוח בתחרות גדולה יותר על לב המשקיע. ההמלצה שלנו - תחרות בעמלות. למרות שזה יהיה קשה, אחרי שהן רשמו צ'קים כל כך גדולים לבנקים בעבור הנכסים האלה.

אז מי שדאג לבנקים והזיל דמעות, יחד עם הבנקאים הבכירים שבכו כאן כמו תמסחים מחמת גדר, נגיד לו: אל תדאג לבנקים. הם התעשרו מתהליך המכירה, בבנק ישראל קיזזו להם את החריגה מהאוברדראפט - שתעבור ישירות להלוואות יקרות שנפרסות לאין קץ בכרטיסי האשראי - שנמצאים... בבעלותם, שוק החיתום נשאר שלהם. ובכלל, יש רוכשים מחו"ל לבנקים שלנו ואף אחד מהם לא נתפס כ"פראייר" שבא לסייע למדינת ישראל החלשלושה.

שבת שלום.

מאת: חזי שטרנליכט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה