תשס"ו נפתחה בצעד אדום: המעו"ף יורד ב-0.57%

המחזורים ערים למדי ייתכן שזאת משום שאנו בשבוע מסחר בן שני ימים בלבד. מניות הבנקים נסחרות במגמה מעורבת: לאומי עולה, פועלים יורדת. טבע משלימה פערים ומזנקת ב-3.3%

היום החותם של שבוע המסחר בבורסה בתל אביב נפתח בירידות שערים ההולכות ומתגברות. המדדים המובילים החלו לסגת מיד לאחר הפתיחה והם נסחרים כעת בצבע האדום.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.57% ל-755.02 נקודות, מדד ת"א 100 יורד ב-0.41% ל-756.48 נקודות, מדד התל-בנקים נסוג ב-0.43% ל-1,063.07 נקודות. המחזורים ערים מאוד ומסתכמים בפתיחה כבר ב-106 מיליון שקל, אולי משום שמדובר בסה"כ בשבוע מקוצר בן שני ימי מסחר בלבד.

במדד המעו"ף נסחרות רוב המניות בירידות שערים חדות. מניות פריגו יורדות ב-4.13%, מניות קבוצת דלק מאבדות 2.5%, מניות שטראוס-עלית מנמיכות ב-1.84%, מניות אי.די.בי פיתוח מדרימות ב-1.83%.

מניות טבע פתחו בעליות חדות של 3.3%. המניות משלימות פער ארביטראז' חיובי שפתחו מול וול סטריט. המניה הגיעה אמש לשיא חדש של כל הזמנים בוול סטריט. ביומיים האחרונים עולה המנייה על רקע פרסום מחקר מקיף בן 26 שנים אשר הצביע על כך שתרופת הקופקסון של טבע מפחיתה את תדירות ההתקפים של חולי טרשת נפוצה אשר לקחו את התרופה ואף עיכבה את התפתחותה. המחקר כלל 46 חולים שטופלו בתרופה במשך תקופת זמן של שנה עד 26 שנים, ובממוצע 10.5 שנים.

מניות ריטליקס, חברת תוכנות ניהול הקופות הרושמות ברשתות הקמעונאות, פתחו בעליה של 0.54% על רקע העלאת תחזיות מהנהלת החברה. החברה עדכנה כלפי מעלה את תחזיות ההכנסות שלה והרווח שלה לשנת 2005. נראה כי החברה אופטימית יותר באשר לתוצאות שתוכל להציג בתום השנה.

ריטליקס הודיעה לפנות בוקר כי היא חוזה כעת כי ב-2005 היא תעקוף את רף ה-190 מיליון דולר בהכנסות ותרשום רווח נקי של 15.5 מיליון דולר. מדובר בגידול של 5 מיליון דולר וחצי מיליון דולר בהכנסות וברווח הנקי בהתאמה ביחס לתחזיות המוקדמות. ריטליקס תדווח על התוצאות שלה ב-9 בנובמבר.

ב"ידיעות אחרונות" פורסם הבוקר, כי הרשות לני"ע העבירה בערב ראש השנה חומר לפרקליטות מחוז תל אביב לצורך הגשת כתב אישום נגד חברת שיכון ובינוי ונגד שניים מבכיריה. עוד עולה מהעיתון, כי ניתן לחברה אפשרות להגיב בתוך 30 יום. מניות שיכון ובינוי פתחו ללא שינוי.

מניות לאומי עולות הבוקר ב-0.39%. הבנק מרכז עניין רב בתקופה האחרונה. במעריב דווח הבוקר, כי קרן ההשקעות האמריקנית, גבריאל קפיטל מצטרפת למתמודדים על השליטה בבנק. מהעיתון עולה, כי הקרן האמריקנית המנוהלת על ידי עזרא מרקין (בנו של אחד ממייסדי קבוצת אי.די.בי), חוברת לקבוצת סרבר רוס ותגיש במשותף את הצעת הרכישה. מניות הבנק צפויות להגיב.

מניות הפועלים נחלשות ב-0.45%. הבוקר פורסם במעריב כי ישנן הערכות שחלק מבעלי העניין יבקשו לממש חבילה ממניות הבנק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים
פרשנות

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?

רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?


צלי אהרון |

גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.  

תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה.  קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם  שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.   


המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך

המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. . 

בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .

הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.