אז מי הם ה"זרים"? יותר מנהלי תיקים מקרנות גידור

מי הם הזרים שנכנסו לבורסה בהיקפי פעילות מרשימים כל כך? לאחרונה נשמעו הערכות שמדובר בקרנות גידור, אך מומחים עמם שוחחנו מעריכים שתל אביב עדיין לא נזילה מספיק בעבור הגופים האלה
חזי שטרנליכט |

הזרים נכנסו להשקעות בארץ, הזרים מכרו מניות, הזרים, הזרים ושוב פעם הזרים. כל מי שקורא את הידיעות בתקשורת הכלכלית מתחילת השנה, יכול לדמיין מעת לעת כמו שקע בסרט מתח או בסיפור עלילה סומר שיער. בסיפור הזה מככבות דמויות אלמוניות ולא ידועות הנקראות בשם "הזרים". מי הם אותם זרים שרוכשים פה מניות ללא הכרה, מה מטרתם ומה טבעם? רבות הספקולציות בשוק.

אחד התרחישים שאנו שומעים לאחרונה הוא שחלק מאותם זרים הינם "קרנות גידור" מחו"ל. אם ישנם גופים יותר מסתוריים מהמונח "זרים", הרי שהם - קרנות הגידור. חורים שחורים בעולם הפיננסי חסרי פיקוח והגדרה מדויקת. אז האם אותן קרנות גידור הן אלה שאחריות לגלי העליות ולמחזורים המתעוררים בתל אביב? גורמים עמם שוחחנו העוקבים אחרי קרנות הגידור מסרו ל-Bizportal כי ישראל עדיין קטנה מדי בעבורן.

מדובר בגופים שעובדים במינופים גבוהים בעולם ומגלגלים מחזורי עתק של מיליארדי דולרים. גם בגדלים הקטנים שלהם, אין להם מספיק נזילות בישראל. ואין לזלזל בגודלה של אותה נזילות כשבאים לדבר על השקעות של קרנות הגידור. אם קרן גידור חושבת להכנס להשקעה בשוק והיא יודעת שתוכל לצאת רק במשך שלושה שבועות ממנה, בגלל גודל הנזילות, היא לא חושבת פעמיים וממשיכה הלאה.

סגן נשיא מריל לינץ' בישראל, אורי גולדפרב, שמכיר היטב את שוק קרנות הגידור הגלובליות מסביר ל-Bizportal כי עיקר הפעילות של הזרים מגיעה יותר מכיוונם של מנהלי תיקים ובנקי השקעות זרים. "אם מגדילים את האלוקציה לשווקים מתעוררים, ובתוכם גם לישראל, באחוז בודד, הרי שזה מייצר כסף רב שעשוי להכנס להשקעה בארץ".

לדברי גולדפרב, אם קרנות נכנסות להשקעה בארץ, הרי שבעיקר הן בוחנות פעילות של השקעות. קרנות גידור יכולות לקנות חברה סחירה שלמה ולהכנס לפוזיציה על מניות בסקטור שלה, ועוד כהנה וכהנה.

השווקים הגלובליים מאוד נזילים מסביר לנו גולדפרב. ביניהם גם השווקים המתעוררים מגלים פעילות ערה ותשואות חדות מאוד. "די אם נביט בשוק במצרים, בשוק המזרח אירופאי, ברוסיה ואפילו בערב הסעודית", שם רואים גידולים בתשואות. "אלה הם שווקים מתפתחים שמזנקים באחוזים רבים בעת האחרונה ומעוררים עניין".

גולדפרב מדמה את פעילויות ההשקעה הבינלאומיות למים. "אם תעשה חור במיכל, המים יצאו החוצה מהיכן שהם יכולים. כך זורמות היום ההשקעות ברחבי העולם". הכספים זורמים לתוך השווקים הללו לפי מידת יכולת הקיבולת שלהם, הוא מוסיף.

ואכן, יכולת הקיבולת הכספית של השוק הישראלי לא נראת מרשימה מספיק בעבור קרנות הגידור. אם נחזור הגורמים עמם שוחחנו שמבינים בתחום קרנות הגידור, הם מציינים שיש כאן לא יותר מ-20 מניות פעילות במחזורים - שברמה הבינלאומית הם קטנים - אך ברמה המקומית הם הגדולים ביותר. גם ביניהן השונות היא גדולה מאוד.

"קרנות הגידור יכולות להשתתף בפעילות גדולה שמבצעות החברות הבינלאומיות הפועלות בארץ, כגון טבע או קומברס", מסביר גולדפרב. אם הן מנפיקות אג"ח להמרה, או מבצעות פעילות גדולה, הן יכולות לסגור גיוס עתק במאות מיליוני דולרים בעשרה טלפונים לעשר קרנות גידור.

אז האם לשלול את התרחיש לפעילות של קרנות גידור בשוק התל אביבי? אי אפשר. תמיד מדובר לבסוף בספקולציות. המבחן? הוא מבחן התוצאה, אם תהיה בריחה מהשוק - בסוף נראה את דפוסי הפעילות שלה לפי "סגנון" ההשקעה. קרנות גידור יודעות ככאלה שחותכות בכל מחיר, ובתי השקעות יוצאים בצורה קצת איטית יותר. יש לקוות כמובן, שגם תרחיש של המשך ההשקעות בשוק מהכסף הרב המסתובב בעולם, הוא סביר לא פחות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה