מועד להגשת תביעה לדמי פגיעה / לדמי תאונה

סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), קובע כי כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. מכאן כי את התביעה לדמי פגיעה יש למסור למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מן היום שבו הנפגע לא היה כשיר לעבודה. הגשת התביעה לאחר המועד הנ"ל, עלולה לפגוע בזכות לגמלה, כולה או חלקה. דמי הפגיעה באים לפצות את הנפגע על אובדן שכר עקב הפגיעה בעבודה. אמנם, הם משולמים בעד פרק הזמן שלא עבד העובד ולכל היותר בעד 13 שבועות (91 ימים), אך כאמור ניתן להגיש את התביעה גם בחלוף 91 הימים ובלבד שלא חלפה התקופה של 12 החודשים מיום הפגיעה.

לענין דמי תאונה - ענף נפגעי תאונות אישיות מפצה את מי שנפגע בתאונה, שאיננה תאונת עבודה, ועקב התאונה איבד את כושרו לתפקד (יודגש כי לא ישולמו דמי תאונה בזמן שהנפגע זכאי לתשלום בגין אי כושרו לעבוד עפ"י מקור משפטי אחר, כגון: דמי מחלה). הגימלה בגין ענף זה משולמת לכל היותר בעד 90 יום של אבדן כושר התפקוד. סעיף 157 לחוק קובע כי על אף הוראות סעיף 296 לחוק תביעה לדמי תאונה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי בתוך 90 יום מיום התאונה. תביעה שתוגש לאחר מועד זה עלולה להידחות.

לענין זה יצוין כי בעב"ל 1291/02 חיים בן זאב נ. המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.6.2004 בבית הדין הארצי לעבודה), נידון מקרה של מבוטח שנפגע במהלך משחק כדורסל (תאונה אישית) אך תקופת אי הכושר שלו לעבודה החלה רק לאחר שעבר ניתוח עקב התאונה, כשנתיים לאחר מועד התאונה. בית הדין קבע כי המרוץ להגשת תביעה לדמי תאונה מתחיל ממועד אבדן כושר התפקוד גם אם החל זמן רב לאחר קרות התאונה.