עובדי הייטק רוצים להיפגש עם הכסף ומוכרים מניות ב-35% הנחה

מה יקרה בהמשך השנה?
חיים שיף | (3)

שוק הסקנדרי, וביתר שאת שוק הסקנדרי בסגמנט הון מניות פרטי בחברות הייטק, הינו מאפיקי ההשקעה הצומחים ביותר בעולם בשנים האחרונות. ככל ששוק חברות ההזנק ממשיך לצמוח ולהתבגר, במקביל גם צומחים השווקים המשניים הישירים (Direct Secondary Markets). 

 

על פי חברות הייעוץ IQ-EQ ו-Moonfare, הצמיחה של שוק הסקנדרי ב-15 השנים האחרונות זינקה והגיעה לשיא של כל הזמנים בשנת 2019 עם נפח עסקאות כולל של כ-88 מיליארד דולר. זוהי עלייה מהותית מנפח עסקאות של כ-37 מיליארד דולר רק שלוש שנים קודם לכן. לפי האנליסטים של Jefferies, בשנת 2021 היקף העסקאות הכולל הגיע לשיא חדש של 132 מיליארד דולר, גבוה ב-50% מהשיא הקודם של 2019 וגבוה ב-120% מהשנה הקודמת.

 

הצורך ההולך וגובר בפתרונות המאפשרים העברה של הון מניות פרטי (Private Equity) מיד ליד נובעת ממספר גורמים; ראשית, כמות הסחורה הרלוונטית לשוק זה. הכמות והשווי המצרפי של חברות המוגדרות "יוניקורן", חברה בבעלות פרטית בשווי של מעל למיליארד דולר, צומחים בקצב חסר תקדים. בין השנים 2018 ל-2022 כמות חדי הקרן בעולם צמחה מ-260 ל-986. שווי השוק המצרפי של חברות אלו צמח מכ-900 מיליארד דולר בשנת 2018 לכ-3,200 מיליארד דולר בשנת 2022, צמיחה של כ-255% בזמן קצר.

 

הגורם השני, המציאות המאקרו- כלכלית השפיעה והאריכה פרק הזמן מהקמת החברה ועד לאקזיט. הגיל החציוני של חברות טכנולוגיה בעת הנפקתן קפץ פי שלושה בין השנים 1999 ל-2021, מגיל חציוני של ארבע שנים לגילי חציוני של 12 שנים. כמו כן, השווי שלהן במועד ההנפקה עלה; בעוד שב-1999 הערכת שווי חציוני של חברות טכנולוגיה במועד הנפקתן עמדה על 493 מיליון דולר, הרי שב-2021 הוא עמד על 3,025 מיליון דולר. 

 

במציאות החדשה, ישנו צורך הולך וגובר לספק לבעלי מניות, בעיקר יזמים ועובדים, אמצעים המאפשרים "להיפגש עם הכסף" בשלב מוקדם יותר, בלי שיהיה צורך לחכות להנפקה או מכירת החברה. כיום, חלק מן החברות ו/או הפלטפורמות הפעילות בשוק מנסות לארגן בעצמן סבבי סקנדרי מול משקיעים פרטיים או קרנות הון סיכון כדי לאפשר לעובדים לממש את המניות שלהם. בשל האופי הבלתי נזיל של מניות חברות פרטיות, שוק הסקנדרי משמש כמנגנון לספק נזילות, ונותנות למשקיעים אפשרות לממש ערך ולהחזיר הון ללא אקזיט מלא.

 

בהתייחס לתוצאות המחצית הראשונה של שנת 2022, טוענים האנליסטים של בנק ההשקעות ג׳פריז כי מומנטום העסקאות החזק שחל ברבעון הרביעי של 2021 המשיך אל תוך המחצית הראשונה של שנת 2022. האנליסטים מעריכים כי במהלך המחצית הראשונה של 2022 לא התבצעו מכירות מתוך מצוקה כפי שיש בדרך כלל בתקופות של אי-ודאות כלכלית, ואולם שותפים מוגבלים בקרנות הון פרטי הפגינו רצון עז לסגירת עסקאות כשרבים מהם מצאו את עצמם עם צורך למכירת חלק מן האחזקות שלהם בהון פרטי בכדי לתקן מצבים של הקצאת יתר (Overallocation). 

חיים שיף. צילום: קבוצת אלפנט 

קיראו עוד ב"BizTech"

חיים שיף. צילום: קבוצת אלפנט

דיסקאונט של כ-35%

התחזית לשנת 2023 הינה המשך פעילות ענפה בשוק הסקנדרי, עם צפי לנפח עסקאות כולל של כ-120 מיליארד דולר בשנה כולה. הערכות השווי של החברות צפויות לרדת בממוצע ביחס לשנים 2021-2022, מה שיוביל לדעת האנליסטים לירידות מחיר בעסקאות עתידיות.

 

בהתייחס למחירי העסקאות, האנליסטים של ג׳פריז סבורים כי הם ירדו באופן מהותי בדומה לירידות החדות שחלו בתקופה במחירי המניות בשווקים הציבוריים. ירידות המחירים צפויות להתמתן במהלך המחצית השנייה של השנה.

 

היות שסבבי גיוס מתקיימים אחת לחודשים ארוכים ולעיתים שנים, ומעבר לכך, היות ובתקופות של שוק יורד, ישנו קושי במדידת ירידת השוק בגלל שחברות נמנעות לעיתים מלקיים סבב גיוס במחיר יורד, גם במחיר של דחייה בסבב, מבט על המחירים אותם דורשים בעלי מניות בשוק הסקנדרי יכול לתת מדד משלים על המחירים בשוק הפרטי.

 

לאורך שנים, סטנדרט מקובל היה כי מחירה של מניית Common המצויה על פי רוב בידי עובדי החברה ויזמיה הראשוניים, הינו נמוך בכ-30%-50% ממחיר מניית ה-Preferred בגיוס האחרון. כך בדיוק צפינו בפלטרפורמת הסקנדרי הגלובלית אלפנט – נתוני תחזית שנת 2022 מראים כי עובדים אשר הציעו את מניותיהם באתר, נקבו במחיר מבוקש של כ-35% פחות ממחיר המניה בסבב האחרון.

 

לאחר מגמה רבת שנים זו, בה עסקאות סקנדרי בוצעו בדיסקאונט ביחס למחיר הגיוס האחרון, בשנת 2021 חלה תופעה חסרת תקדים בה מרבית ההיצע לעסקאות סקנדרי היה במחירי ביקוש גבוהים ממחירי הגיוס האחרון בחברות. רכישת מניית Common בשוק הסקנדרי הינה נחותה אינהרנטית ביחס למניות Preferred  אשר זכאיות להשתתפות בסבב גיוס, קדימות בהנזלה, וזכויות נוספות כגון גישה למידע ועוד. ההיפוך הזה, בו נדרשה פרמיה על מניות Common במקום דיסקאונט, הגיע מעודפי ביקוש מאסיביים וכן מזינוק מתמשך במחירים אשר הביא לכך שגיוס שהתרחש לפני רבעון או שניים נראה באותה התקופה "ישן", ומחירו לא שיקף את הערכת השווי.

 

מתב זה השתנה לחלוטין במהלך 2022 ואף מתמשך ביתר שאת במהלך 2023. ככל שמתמשך המשבר בשוק ההון, ותעשיית ההייטק בפרט, ניתן לראות מהפך באינדיקטור זה, כאשר במחצית השנייה של 2022 כבר חוזרים בדיוק לסטנדרטים המוכרים מן העבר, של דיסקאונט ממוצע של כ-35% ואף יותר. או בקיצור Back to Basics.

 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)
    הקורא 24/04/2023 16:11
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    נילס 23/04/2023 16:19
    הגב לתגובה זו
    על מה נשענת הכתבה? אלו חברות? היכן הנתונים? תת רמה, אפשר באותה מידה להנפיץ אחוז אחר והוא יהיה נכון באותה המידה
  • 1.
    שווי ?מישהו בודק את הרווחים ? רווחים כמעט ואין (ל"ת)
    מנש 23/04/2023 15:49
    הגב לתגובה זו
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי

הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.

גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.

אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.

פחות יוזמים ופחות מסכנים הון

מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים, ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.

בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.

ננו בננהננו בננה

הכירו את ננו בננה - עורך התמונות החכם של גוגל

ננו בננה, או בשמו הרשמי Gemini 2.5 Flash, בעזרתו, כל אחד יכול לערוך תמונות באופן מהיר, פשוט ויצירתי, בלי צורך בכישורי עריכה מסובכים

בן פלמון |
נושאים בכתבה AI Gemini


מה זה בעצם ננו בננה?

כלי של גוגל מאפשר לערוך תמונות בעזרת הוראות טקסט פשוטות. אפשר להעלות תמונה קיימת או להתחיל מדף חלק ולבקש מהמערכת לבצע שינויים כמו החלפת רקע, הוספת חפצים, שינוי צבעים או שינוי תאורה. פשוט כותבים מה רוצים והבינה המלאכותית מבצעת את העריכה בשבילכם.



מה מבדיל את ננו בננה משאר הפלטפורמות?

יש המון פלטפורמות של AI שמייצרות תמונות ודמויות שונות- midjourney ,leonardo ai, chatgpt, adobe firefly, Runway, Kling ועוד אינספור פלטפורמות שמייצרות תמונות ע"י כתיבת פרומט.
כמעט כל מי שהתנסה בפלטפורמות האלו מכיר את הבעיה- נותנים הוראה, מקבלים תוצאה יפה וכשמנסים לשחזר או ליצור גרסה נוספת, זה יוצא שונה והדמות לא נראית אותו דבר, הפנים משתנות, הצבעים אחרים. כאן בדיוק נכנס ננו בננה, או בשמו הרשמי Gemini 2.5 Flash. היתרון הגדול שלו הוא שהוא מצליח לשמור על עקביות כמעט מושלמת. אם יצרת דמות מסוימת ואז ביקשת לשנות את הרקע שלה, להוסיף בגד או לשנות תאורה, הדמות תישאר זהה לחלוטין. זה נראה כמו אותה תמונה מקורית שעברה עריכה טבעית.
התהליך גם הרבה יותר מהיר: בזמן שכלים אחרים לוקחים חצי דקה או יותר כדי לעבד את הבקשה, ננו בננה מחזיר תוצאה בתוך כמה שניות.

מעבר לכך, השפה של ההוראות הרבה יותר פשוטה. לא צריך להכיר מונחים מקצועיים או לנסח משפטים מורכבים. מספיק לכתוב משפט יומיומי כמו "תעשה את הרקע ים בשקיעה" או "תשנה את הצבע של החולצה לאדום", והמערכת מבינה מיד את הבקשה. התוצאה לא נראית מודבקת אלא משתלבת היטב עם התאורה, הצבעים ושאר התמונה.


אז איך ננו בננה עובדת בפועל?

השימוש בכלי הזה הוא פשוט ואינטואיטיבי, אתם פשוט נותנים לכלי הוראות טקסט פשוטות, והוא עושה את העבודה בשבילכם.

 שלב 1- אתם יכולים להתחיל מיצירת תמונה חדשה לגמרי על ידי תיאור טקסט (למשל,אישה צעירה עומדת בכיכר עיר אירופאית עתיקה, לובשת שמלה לבנה ארוכה, מצלמה בזווית רחבה, תאורה רכה טבעית --ar 16:9), או לערוך תמונה קיימת שכבר העליתם.