המלחמה באיראן, ובמיוחד סגירת מצר הורמוז והזינוק במחיר הנפט, כבר גובים מחיר כבד מן הכלכלה העולמית - והוא גדל עם כל יום שעובר. לפניכם כמה נקודות מפתח, בסיוע ניו-יורק טיימס ואקונומיסט

הרב ד"ר מיכאל בריס על דיני עבד עברי כמבשרי זכויותיו המוגנות של העובד השכיר ועל משמעותה של יציאת בני ישראל מעבדות לחירות

אין רגע דל בוול סטריט לקראת סוף שבוע ארוך. האם האופטימיות תרחף מעליו?

המשק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה יוצאת דופן, אך עיקר מנועי הצמיחה שלו - ובראשם ההייטק וההשקעות הזרות - פועלים כמעט ללא קשר למדיניות הממשלה. הצלחות כלכליות רבות מיוחסות בטעות לשלטון, בעוד שחלק מהחלטותיו אף עלולות לפגוע בפוטנציאל העתידי. בתוך כך, המדיניות התקציבית הסקטוריאלית פוגעת בלכידות החברתית ובחוסן הכלכלי

אין זה מקרה שליל הסדר, יום ההולדת של העם היהודי, פותח בשאלות. היהדות מעודדת לשאול ומדגישה את הלגיטימיות של הדעות השונות, משום שהיא רוצה שנחשוב 

לאחר חמישה שבועות של ירידות השוק נכנס באופן רשמי לתיקון (עד הזינוק ביום המסחר האחרון); האם הגענו לתחתית? לא מעט בתי השקעות מצביעים על האפשרות הזו

טאואר, אילי לילי וחברות חלום: איך הבינה המלאכותית דוחפת מהפכה שוול סטריט עוד לא הפנימה

חוסר האמינות של טראמפ והזיגזוגים שלו ושל ממשלו על המלחמה באיראן מקשים לדעת האם יש ממש בדבריו על סיום קרוב שלה. ייתכן שהאילוצים הפוליטיים הם שיכתיבו את ההחלטה

הכנסת אישרה סופית חוק שיקום נזקי מלחמה שמאפשר הכרזה על מתחמי התחדשות תוך 60 יום, רוב של 51% בבניין או 80% במתחם, ומנגנון Buy-Out מהיר. האם מדובר בהאצה הכרחית לשיקום - או בהעברת כוח משמעותית מהדיירים לידי המדינה והיזמים?

כמעט עשור לאחר הקמתה, ליברה מציגה צמיחה שנתית ממוצעת של 82% בהכנסות, יחס משולב יוצא דופן ותשואה להון כפולה מהממוצע - אך נסחרת במכפיל רווח נמוך יחסית. האם השוק מתמחר בחסר את המודל הדיגיטלי הייחודי שלה, או שמדובר בנישה מוגבלת?