קונצנזוס האנליסטים חסר משמעות? מנהלי השקעות דורשים הפסקת תחזיות

בין וול סטריט למיין סטריט. למי שאינו יודע וול סטריט נוצרה כדי לתמוך במיין סטריט, לא להפך. העובדה שיש רבים (לבטח בוול סטריט) שמאמינים שוול סטריט היא "לב עולם העסקים" והיא שמניעה את הכלכלה היא עוד הצלחה של אותם גאוני שיווק אמריקאים שמצליחים לשכנע את הצרכן, בעזרת התקשורת, שהתפל הוא העיקר.

ארה"ב הפכה למעצמה הרצינית היחידה בעולם, כלכלית וצבאית, בגלל דברים כמו האמונה בחלום, הג'אנק פוד, הדולר (שעוצמתו נשאבת מהאמונה בקב"ה), פטריוטיזם ואומנות השיווק. השיווק האמריקאי הוא באמת "משהו-משהו". וול סטריט, בעיקר בעזרת השיווק, הפכה מעצמה כלכלית ופוליטית שהשפעתה על עולם הכלכלה הגלובלי מעלה שאלות רבות שנוגעות למשקיעים.

ניקח דוגמה אחת מיני רבות: כיצד הפך קונצנזוס האנליסטים, מספר חסר משמעות, לאחד המשתנים החשובים ביותר בהחלטות השקעה ולא פחות באסטרטגיה ניהולית של החברות הציבוריות.

עולם הכלכלה האמריקאי זקוק לוול סטריט מה שהתחיל כבורסה לסחר בעבדים שפעלה במשך 51 שנים (1711-1762) בפינת הרחובות פרל ו-וול, התפתח, לצד הגאות הכלכלית האדירה ובעידוד "המהפכה התעשייתית השנייה" (1860-1920) במהלך המאה ה-19 במדינה הצעירה, למרכז פיננסי ענק שעזר לממן את מפעלי התשתיות הענקיים (כבישים, מסילות, גשרים, סכרים ועוד) שבוצעו באותה תקופה בארה"ב.

• חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
• אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל

מדד הדאו ג'ונס הופיע ב-1896, מורכב אז מ-12 חברות כולן, להוציא GE, חברות מוצרי גלם, מנפט וגז ועד טבק, עור וגומי. מלחמת העולם הראשונה והגאות שבעקבותיה העלו את וול סטריט לרום עולם הכלכלה והשאר, כולל המפולות הגדולות והשיאים לבקרים, זה היסטוריה.

האנשים שהובילו את עולם ההשקעות, שהתפתח ותפח במהירות הבינו כיצד לחבר את הבורסה לטבורה של הכלכלה, איך להגדיל חשיבותה של וול סטריט בכלכלה. הם הבינו שגיוס הכספים, עשיית השוק, הגידול המהיר בהצטרפות משקיעים לבורסה והאמצעים הטכנולוגים שהתחילו להתפתח מייצרים מצב שעולם הכלכלה האמריקאי זקוק לוול סטריט לא פחות משזו זקוקה לו.

קברניטיה של וול סטריט הבינו שפוטנציאל הרווחיות שטמון בהכרה בחשיבות השירותים שלהם אדיר וכדי "לטפח" את החשיבות הזו מתחייב קשר הדוק לתקשורת ולפוליטיקה. וול סטריט יזמה ודחפה הקמת תחנות רדיו וטלוויזיה שעסקו בפרשנות פיננסית, מה שגם הכניס לתמונה את עולם הפרסומת שתורם להגדלת ההכנסות ומעצים את העוצמה הפוליטית.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

וול סטריט הפכה למקור חשוב ומוביל במימון הפוליטיקה האמריקאית וגם מעסיק מוביל לפוליטיקאים שמסיבות שונות החליטו לעזוב הפוליטיקה. שרי האוצר, הכלכלה והמסחר האמריקאים ברובם יוצאי בתי ההשקעה ורוב היועצים הפיננסיים, גם של מדינות וגם של כל חברות הענק הגלובליות הם גופים או אנשים שקשורים לוול סטריט. אם פעם האמינו שמדדי המניות מצביעים על ההתפתחויות העתידיות בכלכלה הרי שיותר ויותר אנשים היום מאמינים שמדדי המניות עוזרים לייצר את ההתפתחויות הכלכליות העתידיות שעליהן הן מצביעות.

קונצנזוס האנליסטים הפך לנשק יום הדין וול סטריט מונעת על ידי כוח וכסף. הכוח מגיע מהפוליטיקה והתקשורת כאמור וההכנסות של בתי ההשקעה בוול סטריט מגיעות, ברוב המקרים, מחמישה מקורות: בנקאות השקעות (שגם מייעצת גם מלווה ללקוחות וגם משקיעה בחברות) שזה מקור הרווח העיקרי, פעילות מוסדית, ניהול נכסים, פעילות קמעונאית והשקעות. נכון, בין החטיבות ובתוכן קיימות "חומות סיניות (מחסומי מידע)" אבל, כפי שרואים מפעם לפעם החומות מלאות בסדקים.

אחד הכלים שעוזר לאסטרטגית בתי ההשקעה הוא הקונצנזוס. לפני שתמשיכו הרי לכם  כתבה מטעם בית הייעוץ הגדול מקקינזי שמסבירה מדוע קמה תנועת התנגדות לקונצנזוס. מומחים רבים, ממיין סטריט ואפילו מוול סטריט, במיוחד מנהלי החברות ומנהלי השקעות גדולים, מבקשים להפסיק ולספק תחזיות?

הקונצנזוס, ללא ספק, הפך  ל"נשק יום הדין" ממש. לא עמדה החברה בקונצנזוס והדבר יעלה לה במחיקת אחוזים רבים מערכה בתוך שעה. הכתה הקונצנזוס וערכה עשוי לעלות בפראות דומה. מה זה בעצם הקונצנזוס? "הערכת קונצנזוס (consensus estimate)" זה מספר שמתבסס על סך ההערכות של אנליסטים שמכסים חברה מסוימת. זה מספר שלמעשה לא אומר כלום, ממוצע משוקלל של כמה מספרים.

בכתבה הקודמת, על טסלה והמכונית החשמלית, כתבנו שהקונצנזוס לגבי הרווח למניה של TSLA ב-2019 הוא 5.48 דולרים. 14 אנליסטים ממליצים כרגע ב"קניה", 14 ב"מכירה" ותשעה ב"החזק" והרווח החזוי למניה נע בין 8.94 דולר להפסד של דולר וחצי. למספר הזה, 5.48, אין שום משמעות אבל הוא מעסיק את הנהלת החברה והמשקיעים במהלך השנה הרבה יותר מכל דבר אחר שקשור בחברה. אין במהלך השנה אפילו החלטה אחת של הנהלת טסלה שאינה לוקחת בחשבון את המספר הנ"ל בעוד עולם המשקיעים כולו נע סביב הקונצנזוס, במיוחד חברה  שהיא "אהובת המשקיעים" או "אהובת האנליסטים".

תחשבו כמה גורמים בוול סטריט ובמיין סטריט נכנסים למעורבות מהרגע שחברה כזו לא עמדה בקונצנזוס, כמה הכנסות ואיזה עוצמה מייצר הקונצנזוס. חברה לא עמדה בקונצנזוס ומה קורה? המניה נחתכת, המשקיעים זועמים, עורכי דין ורואי חשבון מופעלים, יועצים נשכרים על ידי החברה להפחתת הנזקים, מנהלים מפוטרים ועוד והטריידרים חוגגים. לבסוף הקונצנזוס גם "מייצר" גורואים בשפע וההשפעה שלהם על המשקיעים אדירה. כל הדברים הללו רק מתעצמים עם התקדמות מהפכת הטכנולוגיה ותרבות הכותרות שמתרחבת מה שמרחיב את מעורבות התקשורת.

חברת סטמפס.קום כדוגמה אנחנו עוקבים אחרי Stamps.com מיום היווסדה ב-1998. החברה עוסקת בדיוור על הרשת. מה שאדם מקבל בסניף דואר הוא יכול לקבל מ-Stamps באמצעות הרשת, כולל הדפסת בולים בעצמו, מכתבים רשומים ומשלוח חבילות. החברה גם עוסקת בייעוץ בתחום. אחד ממייסדי החברה הוא ארי אנגלברג שגם לימד באוניברסיטת ירושלים, מומחה למדעי ההתנהגות. ב-1999 שיכנעה החברה את שירותי הדואר האמריקאים להשתמש בפלטפורמות שלהם לפטור את בעיות מערכת הדואר (בעיות דומות לאלו של הדואר הישראלי).

כאן נכנסת וול סטריט לתמונה. בתוך 6 חודשים, ביוני ובדצמבר 1999, ביצעה החברה 2 הנפקות וגייסה 360 מיליון דולרים. החתמים, בראשות גולדמן סטקס וסולומון ברדרס ז"ל הוציאו ההנפקה הראשונה ב-11 דולר למניה והערכת חברה של כ-400 מיליון דולרים, והשנייה ב-22 דולר למניה לפי הערכת חברה של 880 מיליון. לחברה, ב-1999 לא היו הכנסות כלל והפסד של 7.14 דולר למניה בעת ההנפקה השנייה. שתי ההנפקות היו חמות והמניה סגרה את 1999 על 92.75 דולרים ושווי שוק של 3.7 מיליארד. איך עושים דבר כזה? בעיקר באמצעות שיווק נכון שהותאם למצב שהיה קיים במחצית השנייה של 1999, מומנטום בשיאו.

ה"תפאורה" ערב ההנפקה הייתה מדהימה. לא רק שאליבא הפרסומים ("מוזמנים" כולם כמובן ותנחשו על ידי מי) ההצלחה שצפויה לחברה פנומנלית ("תחליף עתידי לשירותי הדואר"), אלא שהאנשים ששמותיהם הודלפו כרוכשים גדולים של המניות בהנפקה היו ידוענים בתחום כמו למשל מנכ"ל שירותי הדואר דאז ועוד דבר קטן שעזר, הקונצנזוס. ערב ההנפקה השניה שבוצעה על אותן תוצאות שעליהן בוצעה הראשונה יצא הקונצנזוס (אז של 3 אנליסטים כולם עובדי החתמים) בהמלצת "קניה חזקה" והתקשורת הפיננסית יצאה מגדרה בתשבוחות.

החברה ציינה אמנם את אמזון.קום כמתחרה אבל מי התייחס? מה הפלא שחברה כזו עולה משווי 400 מיליון ל-3.7 מיליארד בתוך 6 חודשים כשאין לה דולר אחד הכנסה אבל וול סטריט מאחוריה. המנה כמובן המשיכה מ-92.75 בסוף 1999 ל-3 דולר בסוף 2001. את אותה שנה סיימה החברה עם מכירות של 19.4 מיליון והפסד של 209.6 מיליון, 4.14 למניה ושווי השוק שלה עמד על 152 מיליון ואפילו זה היה מטורף אלא שאז לא היה קונצנזוס ולא בטיח, האנליסטים נטשו, וול סטריט זנחה את החברה כי זו הפסיקה להוות מקור הכנסה.

למרות הקונצנזוס, המניה עושה דרכה למטה בין השנים 2011-2012 חזרה וול סטריט להתבונן בחברה. כמו כל חברה אמריקאית שמנוהלת היטב במיין סטריט גם STEMP צמחה באמצעות רכישות, מיזוגים וצמיחה אורגנית וצמחה יפה. ב-2012 חצו המכירות 110 מיליון והיה רווח נקי של 38.6 מיליון או 2.3 למניה וב-2018 הגיעו המכירות ל-587 מיליון והרווח הנקי ל-169 מיליון או 11.78 דולר למניה.

לא פלא לפיכך שהמניה, ב-4.5 השנים בין תחילת 2013 לאמצע 2018 עלתה בכ-1000% פלוס (מ-26 ל-285.75) ומדוע לא? עד לשבוע שעבר הציג הקונצנזוס מספרים שבהחלט תמכו בהמשך העלייה ולפיהם יגיעו המכירות ב-2019-20 ל-690 ו-800 מיליון בהתאמה והרווח למניה ב-2020 ל-12.3. מדוע אם כך נעצרה העלייה ביוני 2018 ומאז נפלה בכ-67%?

ובכן, הנפילה הייתה בשני שלבים. השלב הראשון היה חלק מהתיקון הכללי של המחצית השנייה של 2018, אז נפלה המניה בכ-49 אחוזים. שאלו אז משקיעים, "מדוע נופלת STMP הרבה יותר מה-S&P ומדוע האנליסטים אינם מזהירים ממשהו רע שמעבר לתיקון הכללי?".

אז כך, באוקטובר 2018, כשהמניה כבר ירדה מהשיא בכ-35%, כל ששת האנליסטים שבדקו החברה אז יצאו בהמלצת "קניה" עם מחיר יעד של 256 דולר (המחיר אז היה 185). בנובמבר-דצמבר 2018, כשהמחיר ממשיך לרדת עד 145 דולרים שוב יצאו 6 אנליסטים בהמלצת "קניה" והפעם עם מחיר יעד של 258 דולר כקונצנזוס.

באמצע דצמבר התהפכה המגמה והמניה התחילה לעלות ובמהלך ינואר יצאו 5 אנליסטים בקריאות Buy ונשארו על אותו מחיר יעד, 258 דולרים. נהדר!! לפני כשבוע נפלה המניה מ-197 ל-82, 58% ביום אחד ושימו לב, הקונצנזוס למחיר המניה, טרי מיום רביעי, על 149.2 דולר כאשר 3 אנליסטים עדין ב"קניה", אחד ב"מכירה" ואחד ב"החזק".

מה קרה? החוזה הגדול ביותר שלה, מול UPS, בוטל ועולה הדאגה, מכיוון כמה אנליסטים, שגם החוזים עם DHL ואחרות יבוטלו. מדוע? ראשית כי חלקן נכנסות בעצמן לתחום ושנית, אמאזון. בשבוע האחרון עורכי דין נכנסים בתביעות והחברה תשכור שירותים מבית השקעות.

ועכשיו הפינאלה. בדרכה לשיא כל הזמנים, במהלך 2017-18 הזהירו כמה משקיעים שמעמדה של STMP מתערער לנוכח ההתעניינות הגדולה שמגלים הקליינטים הגדולים, במיוחד UPS, בהקמת חטיבות פנימיות לנושא. הכתובת הייתה בבירור על הקיר אבל הקונצנזוס נשאר יציב ובוטח. בפעם הבא שהקונצנזוס זועק, "אמאזון  תסלק את וול מארט מהקמעונות" תלמדו בעצמכם מה המצב האמיתי כי לקונצנזוס ולכותרות יש המון אינטרס ובפעם הבאה שתראו מניה צוללת או מרחפת לחלל תבדקו לבד.    ** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.