הכלכלה התעסוקתית ושוק העבודה משנים את פניהם. בדורות לא רחוקים מהדור של היום עובדים בשוק העבודה שאפו לבלות עשרות שנים באי של יציבות ולבסוף לצאת לפנסיה בגיל פרישה, היום התמונה הזאת משתנה מקצה אל קצה  - וזה קורה לנו ממש מול העיניים.

כלכלת הגיג (Gig Economy) מתארת מצב לפיו חלק גדול משוק העבודה מתבסס למעשה על עבודות פרילאנס זמניות שאינן מחייבות הסכם העסקה ארוך טווח מול העובדים. כלכלת הגיג מהווה מודל שצובר תאוצה במהירות מסחררת וניתן לצפות בשינויים בעיקר בארה"ב ואירופה. שם כחלק מהעובדים המשתתפים בכלכלת הגיג מתבססים באופן מוחלט על משרות זמניות כנותני שירותים, וחלקם עושים זאת כעיסוק צדדי במקביל לעבודתם כשכירים.

חברות רבות תורמות להתפתחותה של כלכלת הגיג והופכות אותה לזמינה לכל אחת ואחד. חברות מוכרות כמו Fiverr שבנתה שוק מקוון שמאפשר להפגיש ביתר קלות נותני שירותים עם מחפשי השירותים. כמו כן, חברת Uber שמאפשרת לך להפוך לפרילאנס בהינף סמארטפון ולהשתמש בכלי הרכב הפרטי שלך בכדי להסיע נוסעים בצורה שיתופית ולקבל תגמול בהתאם.

לעבוד בכאילו באמזון

חברות ענק כמו אמזון מנצלות את התנופה האדירה בתחום ושוכרות עובדים לפרוייקטים זמניים מבלי להתחייב אליהם לזמן ארוך ומבלי לעסוק במורכבויות השונות בהעסקת עובדים קבועים. החברה הכריזה לאחרונה על תוכנית ה-DSP ובמסגרתה ענקית הקמעונאות מציעה לכל אחד להקים למעשה עסק שליחויות פרטי תחת המותג שלה, וזאת במקום להעסיק עובדים ישירים. תוכנית ה-DSP מצטרפת לתוכנית Flex שהוכרזה על ידי החברה בעבר ובמסגרתה נהגים פרטיים יכולים לבצע משלוחי חבילות תמורת שכר של עד 25 דולר לשעה.

• עובדי לאומי - תשכחו מהבונוסים; על הבעיות בהסכם העובדים שחתם הוועד מול חנן פרידמן
• הסכם השכר החדש ברכבת - העובדים ניצחו, ומה עם אזרחי ישראל?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מחקר עדכני של חברת המחקר גלאופ (GallUp), מספק תמיכה מספרית לאמור לעיל. במסגרת המחקר נמצא כי כ-36% מהעובדים האמריקנים משתתפים בכלכלת הגיג כעיסוק ראשי או כעיסוק צדדי. מתוך אלו שמשתתפים בכלכלת הגיג כ-64% ציינו שהם מרוצים מצורת העבודה.

המציאות החדשה יצרה למעשה 2 כלכלות עבודה נפרדות – העובדים השכירים ועובדי הפרילאנס. עובדי הפרילאנס נהנים מצד אחד מאיזון חיים-עבודה מעולה, זוכים לגמישות, אוטונומיה ואינם מחוייבים בחוזה משפטי ארוך טווח בדרך כלל. מצד שני, השכירים זוכים לביטחון תעסוקתי ותנאים נלווים כאלו שאין לעובדים במשרות הזמניות.

המחקר ערך השוואה בין פרילאנסרים לעובדים קבועים ונמצא כי בבדיקת 14 פרמטרים שונים, רק פרמטר בודד עמד לטובת העובדים השכירים. כך לדוגמא, כ-34% מהשכירים הרגישו שייכות למקום העבודה ואילו מעל 50% מהפרילאנסרים חשו תחושת שייכות לעסק. כ-25% מהשכירים ציינו כי גלומה בעבודתם יצירתיות וחדשניות ואילו 50% מהפרילאנסרים ציינו כי הם חשים יצירתיות בעבודתם.

• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא הזדמנות בשבילכם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מהו הסיכון הגדול למשקיעים ב-2026 ואיך הוא יכול להיות דווקא...

המדד היחיד שהיה לטובת השכירים כאמור הינו מדד מועד התשלום. כ-82% מהשכירים ציינו כי הם מרוצים ממועד התשלום ומנגד רק 62% מנותני השירותים הביעו שביעות רצון דומה. להלן הפרמטרים שנבדקו, האחוזים בטבלה מצביעים על אחוז העובדים שהסכימו במידה רבה עם תיאור המדד.

בישראל המצב עדיין לא מתקרב לרמות של אירופה וארה"ב אך נראה כי אנחנו צועדים בכיוון כאשר יותר ויותר עובדים, במיוחד בתחום הטכנולוגי שם יש ביקוש רב לעובדים, מעדיפים לפעול כנותני שירותים ולקבל את החופש שטמון בכך. 

באנגליה יותר ויותר עובדים מוותרים על חוזה העבודה ועובדים תחת תנאי "חוזה" (Contract) לעומת תנאים קבועים (Permanent). "אני פשוט אוהבת את סגנון החיים בעבודה עצמאית" ציינה דיאנה קאר, מפתחת תוכנה שעובדת כפרילאנסרית בלונדון. "לכן, לא אסכים לעבוד בעבודה שמגבילה לי את החופש", הוסיפה קאר.

מה בקשר למעסיקים? החברות צריכות להתמודד עם שוק עבודה משוכלל ומאתגר. הטרנד הנוכחי צריך להוות נושא לדיון בחברות לצורך בחינה מחדש של נושא ההון האנושי כדי להתמודד עם האתגרים הבאים והתחרות הצפויה על "עובדים גמישים".