על מניית "המתחרה של אינטל" שפתאום טסה 42% ביום - ועל פרישת פאפא מפריגו

התוכנית "Watters' World" של המראיין ג'ס ווטרס מרשת פוקס-ניוז האמריקאית, הפכה ממזמן ללהיט, מה גם שהיא משודרת בתיאום עם תכנית הראיונות המובילה בארה"ב, "O'Reilly Factor the" של ביל אוריילי. ווטרס, שמכונה "עיתונאי המארב" ("The ambush journalist") נוהג להסתובב במקומות שונים בארה"ב ולשאול עוברים ושבים מה דעתם על נושא זה או אחר או מי האדם שמאחורי תמונה שהוא מציג להם או במה עיסוקו.

השבוע הגיע ווטרס לאוניברסיטת הרווארד הידועה, "המקום שבו מסתובבים מיטב בני הנוער, אלו שמעורים בכול, שיודעים הכול, שחכמים בהרבה מכולנו, נכון?" ווטרס נשא בידו את תמונתו של ג'ון קרי מזכיר המדינה האמריקאי. "מי האיש בתמונה ומה הוא עושה בחיים?", שאל, באקראיות, 12 סטודנטים שהסתובבו בכיכר המרכזית בהפסקת הצהרים. התוצאות? 10 לא הצליחו לזהות את האיש, "הוא נראה לי כסנטור מהיכנשהו", הייתה התשובה של רובם. סטודנטית אחת הצליחה לנקוב בשמו, "אני ממסצ'וסטס", אמרה, "אני זוכרת שהיה המושל אבל לא עקבתי אחריו מאז (קרי אגב מעולם לא היה מושל מסצ'וסטס אלא סגן המושל)". הנשאלת היחידה שידעה בדיוק מי האיש ומה מעשיו הייתה סטודנטית זרה מסין.

זו רק "טעימה" אחת מעשרות ה"מארבים" של ווטרס שבכולם הבורות חוגגת. מה שווטרס מציג למעשה זה את השתלטותה של "תרבות הכותרות", תרבות של חוסר עניין בעובדות וחפיפניקיות, שהשתלטה ושיוצרת מרווח שהולך ומתרחב בין ההתנהגות האנושית להיגיון. הבעיה היא שתרבות הכותרות מתחילה לסכן על באמת את עולם ההשקעות ולא רק. זה יכול להסביר את מה שקורה בוול סטריט בשנים האחרונות ולא פחות את מה שקורה בבחירות בארה"ב. זה למשל הדבר היחיד שיכול להסביר "תופעות" כמו עליית AMD ב42.3% ביום ו' שעבר, נפילתה של פאריגו (סימול:PRGO) ב-% 18 פלוס בגלל שאדון פאפא עזב, את התנהגותה של VRX בחודשים האחרונים ואפילו את הכותרות בעניינו של דונאלד טראמפ.

מה הטיס את AMD? מיליוני "משקיעים" התנפלו על מניית Advanced Micro Devices (סימול:AMD) והטיסו אותה, בסוף השבוע שעבר ובמחזור שעלה על חצי מיליארד דולרים (פי 10 מהממוצע היומי). אנחנו מתים לדעת מה היו התשובות אם אותו ווטרס היה שואל מדגם מייצג של אותם "משקיעים" שהתנפלו על AMD למה בדיוק עשו זאת? לנו התשובה ברורה, "כותרות ובורות". אם משקיע מתון ובעל הגיון היה בוחן/קורא בעיון את ההודעות שגרמו לתנודות לבטח היה ממתין להתפתחויות ולהבהרות אבל משקיעים "מתונים ובעלי הגיון" כבר אינם פעילים בטווח הקצר הם הוחלפו בשחקני הכותרות שמספרם (בגלל התקדמות ה-IT ) הולך וגדל במהירות.

• לא בגלל האגו: הסיבה האמיתית שהביאה את מאסק לרכוש את טוויטר?
• העתיד של אינטל ומי עשויה להרוויח מכך?

מזלו היחיד של שוק ההון הוא ששחקני הכותרות מתרכזים בפעילות קצרת טווח ולא משפיעים על המגמות אבל המכות שהם מנחיתים הולכות ומתחזקות, "מספרם הגדל והטכנולוגיות שניתנות להם מבהילים אותי", אמר לנו מנהל השקעות בניו יורק, "עצמתם הולכת וגדלה והפער בין ירידה חדה או עלייה חדה לא רציונליות לבין יצירת מומנטום התרסקות הולך ומצטמצם. היום זה 126 מיליון מניות של MSFT שנזרקות ביום אחד בשל כותרות ומחר, על כותרת "מעניינת" יותר, יגיעו לשוק מיליארד מניות וישברו את המניה".

מה הודיעה AMD שגרם לעלייה החדה? 2 הודעות נמסרו לבורסה בימים חמישי וששי שעבר. הראשונה הייתה הדוחות הפיננסיים לרבעון הראשון של 2016 שאומנם היכו את הקונצנזוס אבל לא משמעותית ולא שינו המגמה של השנים האחרונות, המכירות ממשיכות ליפול וההפסד ממשיך. התגובה להודעה הייתה עלייה קלה במניה לאחר המסחר. ההודעה השנייה הייתה זו שהלהיטה. החברה מסרה על שת"פ שנחתם עם החברה הסינית Tianjin Haiguang Advanced Technology שאליבא ההודעה יתחיל להביא הכנסות כבר השנה ויעביר החברה לרווח בשנה הבאה (החברה בהפסדים מאז 2011).

מבול של כותרות מהסוג של "האיום הבא על אינטל...." או "AMD מסיימת את תקופת השפל" (-deal-chinese-amd-threat-next-shttp://www.investors.com/news/technology/intelmarket/?ven=YahooCP&src=AURLLED&ven=yahoo-server-plunder-may) הציף את הרשת. קראנו כמה מהכתבות שהיו אחרי הכותרות. לא יתכן שמישהו שקרא את הנאמר בהודעות עצמן רץ וקנה מניות AMD בפראות שכזו. לא רק שההסכם אינו בטוח כלל כי ממשלת ארה"ב כבר הודיעה שתבחן אותו מקרוב (בקשר להעברת ידע של AMD שהאמריקאים טוענים שהוא חסוי) אבל גם האיום על אינטל מגוחך אפילו אם בחלק מהכתבות מנסים לקשר את העובדה שאינטל מפטרת 12000 עובדים לשת"פ הסיני של AMD.

• טראמפ הוא פיל בחנות חרסינה, אבל לא ישבור את הכלים
• ההיגיון מאחורי השיגעון - מה טראמפ מנסה להשיג ולמה ייתכן שהנפילות ייעצרו?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

כדי להבין את "תגובת השוק" להודעה צריך לדעת את הרקע של AMD ואת הקשר שיצרה תרבות הכותרות בינה לבין אינטל. מדובר בחברה שמפתחת, מייצרת ומשווקת מוליכים למחצה, שבבים שונים ומיועדים, מעבדים (CPU), לוחות אם למחשבים (motherboard) וציוד היקפי שונה למחשבים. חברה שעושה, פחות או יותר, את מה שעושה אינטל. יותר מכך, החברה הוקמה ב 1969, שנה לאחר שהוקמה אינטל ומאז הפכה התחרות ביניהן לספור גדול בוול סטריט (הרבה יותר מאשר במיין סטריט שם "הסתיימה" התחרות בתחילת המאה בניצחון מוחץ של אינטל). שנים לא מעטות האמינו בוול סטריט ש-AMD תוכל לגבור על שכנתה בהובלת התחום מה שגרם לעיתים למניית AMD להניב תשואות גבוהות מ INTC.

אבל הפער בין החברות בעולם האמתי הלך והתרחב, AMD למעשה ממזמן אינה מסכנת את ההגמוניה של אינטל. את 2015 סיימה אינטל עם מכירות של 55.4 מיליארד ורווח נקי של 11.4 מיליארד כאשר הקונצנזוס צופה שמגמת הצמיחה תמשיך גם בעתיד. AMD סיימה את 2015 עם מכירות של 3.99 מיליארד, הפסד של 660 מיליון והקונצנזוס צופה שהמצב לא ישתפר גם בשנתיים הקרובות. אבל כאשר מגיעות לשוק כותרות ש AMD, בגלל הסכם סיני, "שוב" מסכנת את אינטל מתעוררים יצרים רדומים מהסוג שראינו באחד האתרים המובילים, "האם לא תעדיף מניה של 3 דולר על מניה מתחרה של 30 דולר?", "האם אינטל בסכנה?" זו "בורות הכותרות" שהשתלטה על השוק.

כיוון שמזה כ-35 שנה אנחנו עוקבים מקרוב אחרי התפתחות מהפכת הטכנולוגיה וההשלכות מכך על התפתחותן של חברות הגענו למסקנה שההצלחה של חברות בעידן השתלבות מהפכת הטכנולוגיה במיינסטרים תלויה ביכולת ההנהלה להבין את ההתפתחויות החדשניות שמובילה המהפכה, את שינויי הצריכה שנוצרים ואת היכולת להתאים את פעילות החברה להתפתחויות ולשינויים הללו. הרוב המכריע של החברות שנכנסו להובלת נישות בעשור האחרון ובכול תחום עשו זאת אך ורק בזכות מה שאנחנו מכנים, "הנהלה שיודעת לקרוא נכון את ההתפתחויות המתקרבות ויודעת להתאים את החברה שבניהולה להתפתחויות".

מדובר בחברות מהסוג שאנחנו סוקרים מפעם לפעם ושנמצאות אצלנו ברשימה הנבחרת כמו אינטל, סיסקו (סימול:CSCO), קוואלקום (סימול:QCOM), אינטואיטיב (סימול:ISRG), אדוארד סיינסס (סימול:EW), תרמו-פישר (סימול:TMO) וסדרה ארוכה של חברות רפואיות מפייזר ואמג'ן הוותיקות שמצליחות להתאים עצמן מחדש למציאות המשתנה ועד לחברות כמו GILD וזה לא רק בתחום הטכנולוגי פרופר. אפילו הנהלות של חברות שאינן טכנולוגיות כמו חברת המלט U.S. Concrete (סימול:USCR) מצליחות לנצל את השינויים על מנת להצליח בתחרות.

בגלל פער הזמן הגדול, שתמיד קיים, בין ההתפתחויות שמובילה מהפכת הטכנולוגיה בשוק הריאלי לבין הרגע שבו מזהים מובילי דעת המשקיעים (אנליסטים ופרשנים) את המגמות החדשות, לוקח לוול סטריט זמן (לעיתים הרבה זמן) להבין את מה שקורה ועד לרגע זה הכותרות משתוללות. אבל בסופו של יום השוק מבין את ההתפתחויות ונוצרת "התאמה" שמשתקפת במחירי המניות. נזכיר לוותיקים שבכם כמה זמן לקח לוול סטריט להבין שאם-סיסטמס (אז FLSH והיום חלק מסאן-דיסק, SNDK) פתחה מוצר שיאפשר לתעשייה לעשות צעד ענק קדימה? דוב מורן דיבר על המוצר שנים ובכול פורום משקיעים והמניה לא הגיבה. מתי לבסוף זינקה FLSH מ-4 ל-90 פלוס דולרים? מהרגע שיועצים בקרנות השקעה אמריקאיות הבינו מה הדיסק און קי יעשה לתעשיית ה IT.

הבעיה היא שמה שקורה היום, בעיקר בגלל תרבות הכותרות ותחרות הרייטינג בתקשורת, הוא שהאינפורמציה שעוברת מוול סטריט למשקיעים בטווח הקצר מנותקת לחלוטין ממה שקורה בפועל במיין סטריט. במקרה של AMD העבירו הכותרות למשקיעים אינפורמציה סנסציונית לא נכונה שגרמה למשקיעים להאמין שההודעה מחייבת התאמה דרסטית במניה. הכותרות גרמו למשקיעים להתעלם לחלוטין מהמציאות וזה מה שמפחיד כי אם דברים מסוג זה יימשכו יותר מיום-יומיים עלול להיווצר מומנטום שלילי עוצמתי שב"עזרת" המכונות יכול להפיל את השוק כולו.

ג'וסף פאפא, פריגו (סימול:PRGO), ואליאנט (סימול:VRX) והכותרות:

מניות PRGO, כמו כול המניות, במיוחד אלו שאהובות על האנליסטים והפרשנים של וול סטריט, "מנוהלות" בשנים האחרונות ע"י משקיעי הכותרות. למה עוזב פאפא את פריגו? הדעה שלנו היא שפאפא עוזב מאותה סיבה שכול מנכ"ל שאפתן עושה דברים כאלו, טיפוס מדרגה. אתגר וכנראה "קצת" עידוד מכיוונו של אקמן. האיש מתאים לוואליאנט ככפפה ליד ואין לעזיבתו שום קשר לפרשת מאיילאן (שלדעתנו הוא צדק בהחלטתו להתנגד) או לכול דבר שקשור בפעילות פריגו.

מהצד העסקי נטו מר ג'וסף פאפא, שמוביל את פריגו מאז 2005, הצליח מאוד בתפקידו. לקח חברה עם מכירות של 1.0 מיליארד והפסד של 353 מיליון או הפסד של 4.55 דולר למניה ועוזב עם מכירות של 4.6 מיליארד ורווח של 128 מיליון או 7.6 למניה. כאשר נכנס המניה הייתה על 15 דולר והוא עוזב כאשר המניה על 100, כול מה שבאמצע זה "כותרות ובורות".

הצלחתו התבססה גם על גידול גנרי בחברה ויותר על גידול באמצעות רכישות. הרכישה הראשונה שביצע אגב, מיד כשהחל בתפקידו בפריגו, הייתה חברת אגיס מתל ירוחם. מהצד של וול סטריט פאפא הוא אחד מאותם מנכלי"ם שוול סטריט עוטפת באהבה ובכך עוזרת לכאלו לקבל הערכות חלל עבור החברות שהם מנהלים. פאפא אורח קבוע אצל פרשנים מובילים ביניהם גורו הכותרות הגדול קריימר ש"עזר" לו לא מעט להביא החברה להערכות חלל.

האמת היא שהמניה, שהחלה להתדרדר בקיץ 2015, הייתה ממשיכה להתדרדר גם אם פאפא היה נשאר כי ראשית מעולם לא צריכה הייתה להגיע ל 200 דולר כפי שעשתה בקיץ שעבר (וזה קרה רק בשל "אהבתה" של וול סטריט ומשקיעי הכותרות הנבערים מדעת) ושנית כי תמהיל המוצרים שלה נפגע גם מתחרות וגם מהרגולציה. החברה עדכנה השבוע מטה את הנחיותיה ל 2016 ולפיהן תציג רווח של "בין 8.2 ל-8.6 דולר למניה", כדולר פחות מההנחיות הקודמות. כלומר ואם זה סופי אז לאחר הירידה עומד מכפיל 2016 על כ 12 פעם. כלומר, פרישת פאפא רק זרזה את שובה של המניה לרמה כלכלית. כעת צריך להמתין ולראות את הרבעונים הבאים ואם המשקיעים הרציניים מאמינים להנחיות.