מטבעות יציבים
מטבעות יציבים (Stablecoins) הם מטבעות קריפטוגרפיים שערכם מיועד להישאר צמוד לנכס ייחוס יציב, לרוב מטבע פיאט כגון הדולר האמריקאי, במטרה לצמצם את התנודתיות הגבוהה האופיינית למטבעות קריפטו אחרים כמו ביטקוין. ההצמדה מתבצעת באמצעים שונים, ובהם החזקת רזרבות
כספיות או שימוש באלגוריתמים.
מטבעות יציבים משמשים בעיקר ככלי מסחר ותשתית ביניים בעולם הקריפטו, המאפשר למשתמשים לעבור בין נכסים דיגיטליים תנודתיים לבין נכס יציב יחסית מבלי לצאת ממערכת הבלוקצ'יין. הם נפוצים גם בשימושים כגון העברות כספים בין־לאומיות
ומסחר
בבורסות קריפטו.
בשנים האחרונות גובר העניין הרגולטורי במטבעות יציבים, בשל חששות ליציבות פיננסית במקרה של קריסת מנפיק או אובדן ההצמדה לנכס הייחוס. רשויות פיננסיות במדינות שונות, ובהן ארצות הברית והאיחוד האירופי, בוחנות מסגרות רגולציה
ייעודיות
לתחום. אחד
הנושאים השנויים במחלוקת סביב מטבעות יציבים נוגע לשקיפות הרזרבות התומכות בהצמדה, שכן במקרים מסוימים התעוררו ספקות האם למנפיק אכן קיימות רזרבות מספקות בכל עת לכיסוי מלוא ההתחייבויות כלפי מחזיקי המטבע. הרגולציה הצפויה עשויה לעצב
מחדש את אופן
הפעלתם של מנפיקי
מטבעות אלה.
הצמיחה בהיקף המטבעות הללו הפכה אותם לשחקן ממשי בשוק החוב הקצר של ארצות הברית, ולכן בנקים וגופי תשלומים נכנסים לתחום במקביל לניסיונות חקיקה שיסדירו את ענף הקריפטו
ואת מעמד מטבעות דיגיטליים.