פועלים זרים

פועלים זרים הם עובדים המגיעים לישראל ממדינות אחרות לצורך עבודה, בעיקר בענפים הסובלים ממחסור בכוח אדם מקומי, ובהם הבניין, החקלאות והסיעוד. העסקתם מוסדרת באמצעות היתרים ומכסות הנקבעים על ידי המדינה, ומפוקחת בין היתר על ידי רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד
העבודה. חלק מהעובדים הזרים מגיעים לישראל דרך חברות כוח אדם המתמחות בגיוס והצבה במדינות המוצא שלהם.

שוק העבודה הישראלי נשען באופן משמעותי על עובדים זרים בענפים מסוימים, ולצדם פועלים בישראל גם עובדים פלסטינים ומהגרי עבודה בלתי מוסדרים. סוגיות הנוגעות
לתנאי העסקתם של פועלים זרים, לרבות שכר, מגורים וזכויות סוציאליות, מוסדרות בחקיקת העבודה הישראלית ומעוררות מעת לעת דיון ציבורי. ארגוני זכויות עובדים בישראל עוקבים אף הם באופן שוטף אחר תנאי העסקתם של פועלים זרים.

היקף המכסות לעובדים זרים, ובפרט
בענפי
הבניין והסיעוד, מהווה נושא הנדון באופן שוטף בהקשר של מחסור בכוח אדם, קצב הבנייה במשק והשפעתם על שוק העבודה המקומי. שינויים במדיניות המכסות עשויים להשפיע גם על עלויות הבנייה ועל זמינות כוח האדם בענפים המסתמכים באופן משמעותי על עובדים זרים.

מכסות ההעסקה נקבעות בהחלטות ממשלה לפי צורכי ענף הבנייה, החקלאות והסיעוד, והן משפיעות ישירות על עלויות הביצוע ועל לוחות הזמנים בפרויקטים. תנאי ההעסקה של עובדים
זרים מפוקחים בשל חשיפה לניצול ולגביית דמי תיווך.