אפליית נשים בשוק העבודה מתבטאת בפערי שכר, בייצוג נמוך בתפקידי הנהלה ובדירקטוריונים, ובמכשולים בקידום לאחר לידה. בישראל נשים משכילות בממוצע יותר מגברים, ואף על פי כן השכר החודשי הממוצע שלהן נמוך במידה ניכרת, פער שנובע משילוב של היקף משרה, בחירת ענפים
ואפליה ישירה. החוק אוסר על הפליה בקבלה לעבודה, בתנאי העסקה ובפיטורים, ומחייב מעסיקים גדולים לפרסם דוח פערי שכר מגדריים. גופים מוסדיים בעולם מכניסים את הנושא לשיקולי השקעה אחראית ובוחנים את הרכב ההנהלה של החברות שבהן הם מחזיקים, ולכן יש לו גם משמעות בשוק ההון.
הנתונים נמדדים באופן שוטף ומשפיעים על מדיניות השכר ועל תמונת שוק העבודה הישראלי.
לפי נתוני הלמ"ס, ב-16 מדדים מצבן של הנשים טוב יותר ממצבם של הגברים, ב-23 מדדים מצבם של הגברים טוב יותר ממצבן של הנשים, וב-20 מדדים קיים שוויון בין המינים
