חופש הביטוי

חופש הביטוי הוא זכות יסוד דמוקרטית, המקנה לאדם את הזכות להביע דעות, רעיונות ומידע ללא צנזורה או ענישה מצד המדינה, בכפוף למגבלות מסוימות הקבועות בחוק, כגון איסור על הסתה לאלימות או פגיעה בביטחון המדינה. הזכות מעוגנת בחוקות ובהצהרות זכויות אדם רבות ברחבי
העולם.

בישראל, חופש הביטוי אינו מעוגן בחוק יסוד ספציפי, אך הוכר לאורך השנים כזכות יסוד בפסיקת בית המשפט העליון, המהווה חלק בלתי נפרד ממשטר דמוקרטי, לצד זכויות יסוד נוספות כגון חופש העיתונות וחופש ההפגנה.

סוגיית גבולות חופש הביטוי מעוררת
מעת לעת
ויכוח ציבורי, בין תפיסות המבקשות להרחיב את ההגנה על ביטוי גם כאשר הוא פוגעני או שנוי במחלוקת, לבין תפיסות המבקשות להטיל מגבלות רחבות יותר לשם הגנה על קבוצות מוחלשות או על הסדר הציבורי. בעידן הרשתות החברתיות, מתעצם הדיון בנוגע לגבולות חופש הביטוי
גם בהקשר של
פלטפורמות פרטיות, המפעילות מדיניות תוכן משלהן ומחליטות אילו פרסומים להסיר או להגביל. ביקורת נפוצה בנושא זה עוסקת בשאלה האם ראוי שגופים פרטיים יחזיקו בסמכות כה נרחבת על עיצוב השיח הציבורי.

האיזון בין הזכות להביע דעה לבין הגנה על שם
טוב ועל ביטחון הציבור נקבע בפסיקה, ולכן הכרעות בית המשפט העליון בתחום מהוות אבן בוחן מרכזית בעולם המשפט החוקתי.