רשלנות מקצועית היא עילה משפטית המתייחסת למקרים שבהם איש מקצוע, כגון רופא, עורך דין, רואה חשבון או מהנדס, סוטה מסטנדרט הטיפול המקובל בתחומו וגורם בכך נזק ללקוח או למטופל. עילה זו מהווה בסיס נפוץ להגשת תביעות אזרחיות בישראל.
כדי להוכיח רשלנות מקצועית
נדרש התובע להראות כי קיימת חובת זהירות בין הצדדים, כי המקצוען הפר את החובה בכך שסטה מהסטנדרד המקובל, וכי ההפרה גרמה נזק ממשי. בתחומים כמו רפואה ומשפטים, נעזרים בתי המשפט לרוב בחוות דעת מומחים להערכת הסטייה מהסטנדרד המקצועי.
בעלי מקצועות
חופשיים
רבים מבטחים עצמם בביטוח אחריות מקצועית, המיועד לכסות תביעות בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מטעויות או מחדלים מקצועיים, וזאת בשל החשיפה הכספית המשמעותית העלולה לנבוע מתביעות מסוג זה. בתחום הרפואה נחשבות תביעות רשלנות רפואית לקטגוריה בעלת
פוטנציאל פיצוי גבוה במיוחד, בשל חומרת הנזקים האפשריים למטופלים ואורך חייהם הצפוי. עלייתו של מספר התביעות בתחומי מקצוע שונים בישראל תרמה להתייקרות עלויות הביטוח המקצועי, מה שמשפיע גם על עלות השירותים המוצעים לציבור הרחב.
תביעות נגד
בעלי מקצוע נבחנות מול סטנדרט הזהירות המקובל בתחומם, בין אם מדובר ברשלנות רפואית ובין אם בטענות נגד רואי חשבון או עורכי דין, ולעיתים
הן מסתיימות בפיצוי כספי משמעותי.
השופט ערן טאוסיג מבית משפט השלום בתל אביב קבע כי פשרה שעליה חתמה התובעת עם היזם ועם עורך דין אחר כבר מיצתה את מלוא הנזק, והתביעה החדשה שהיא הגישה נדחית על הסף
