טייקון הוא כינוי לבעל הון בעל שליטה בקבוצת חברות רחבה, ובישראל הפך למונח טעון בשיח הציבורי על ריכוזיות במשק. הביקורת התמקדה במבנה הפירמידה, שבו שכבות של חברות ציבוריות מאפשרות שליטה בנכסים גדולים בהון עצמי מצומצם, ובשילוב בין החזקות ריאליות
לפיננסיות. חוק הריכוזיות נועד לפרק מבנים אלה ולהגביל שליטה חוצה תחומים, וקבוצות עסקיות נדרשו למכור נכסים בעקבותיו. מנגד נשמעות טענות מצד יזמים כי הכינוי הפך לתווית שלילית גורפת וכי אין לראות ביזם אויב של הציבור. הדיון נוגע גם למידת החשיפה של גופי החיסכון הציבוריים
לחוב של קבוצות אלה. ההסדרים שנקבעו הובילו לפיצול קבוצות עסקיות ולמכירת נכסים, ובחלק מהמקרים גם למחיקת חוב אצל מחזיקי אגרות החוב.
