שכירות בבעלות אחודה היא מודל שבו בניין מגורים שלם נשאר בבעלות גוף אחד שמשכיר את הדירות, במקום להימכר לרוכשים פרטיים. המודל מקובל בשווקים גדולים בעולם ומקודם בישראל כמענה למחסור בדיור יציב לטווח ארוך, בעיקר באזורי הביקוש. היתרון לשוכר הוא חוזה ארוך,
ודאות לגבי העלאות שכר הדירה ותחזוקה מרוכזת מול גורם מקצועי אחד. עבור הגוף המשקיע מדובר בנכס מניב שמייצר תזרים שוטף וצמוד למדד, ולכן הוא מושך גופים מוסדיים שמחפשים חלופה לאיגרות חוב. הקידום של דיור להשכרה
במתכונת הזו נעשה דרך מכרזי קרקע ייעודיים ותמריצי מס, והשאלה המרכזית היא האם ההיצע שייווצר מספיק כדי להשפיע על רמת שכר דירה בערים הגדולות.
לביזפורטל נודע כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב, מקדמת מספר פרויקטים לדיור להשכרה לצמיתות בבעלות אחודה דרך הסכמים עם בעלי קרקעות פרטיות באזור הרכבת ובאמצעות שינויי תב"ע מתעשייה למגורים, באזורי התעשייה של חולון, בת ים ורמת השרון. כך זה יעבוד
