טופס 13F הוא דיווח רבעוני שמנהלי השקעות אמריקאים גדולים מחויבים להגיש לרשות ניירות ערך בארצות הברית, ובו פירוט אחזקותיהם בניירות ערך סחירים. חובת הדיווח חלה על גופים המנהלים נכסים מעל סף מסוים, והיא הופכת את תיקי קרנות הגידור והמוסדיים לגלויים לציבור
זמן מה לאחר תום הרבעון. משקיעים רבים סורקים את הדיווחים כדי לזהות אילו מניות נצברו ואילו נמכרו בידי שמות מוכרים, ולעיתים מנסים לחקות את המהלכים. לצד התועלת, לדיווח מגבלות מהותיות: הוא מתפרסם בפיגור, אינו כולל פוזיציות שורט ואינו משקף חשיפות באמצעות נגזרים.
לכן מקובל לראות בו כלי עזר להבנת מגמות בוול סטריט ולא תחליף לניתוח עצמאי של דוחות כספיים.
