מסלול בירור אשמה שמתחיל בחקירה משטרתית, עובר להחלטת פרקליטות על הגשת כתב אישום ומסתיים בהכרעת דין ובגזר דין בבית המשפט. בישראל עוסקים בתי המשפט בייעול ההליך, בין היתר באמצעות פיילוטים לקיצור זמני המתנה לדיוני הקראה ולצמצום דחיות, על רקע עומס
תיקים וזמני המתנה ארוכים. להליך יש מחיר כלכלי ישיר לנאשם בשכר טרחת עורכי דין ובאובדן ימי עבודה, ומחיר עקיף בשל רישום פלילי שמגביל תעסוקה ורישוי. עבירות כלכליות, ובהן מרמה, חשבוניות פיקטיביות והלבנת הון, מטופלות בהליך זה לצד הליכי חילוט וגבייה אזרחית. תיקי
עבירות מס והלבנת הון מנוהלים לצד הליכי גבייה אזרחיים של רשות המסים, ולעתים מסתיימים בהסדרי כופר או בהסדרי טיעון הכוללים תשלום כספי.
הוצאה שיטתית של חשבוניות כוזבות, חוסר ידיעה מוחלט לגבי פרטי העסקות, והודאה בהליך הפלילי - כל אלה הובילו את בית המשפט המחוזי בלוד לדחות ערעור על כפל מס בסכום של כ-1.8 מיליון שקל. השופט שמואל בורנשטין קבע כי מדובר בכלי הרתעתי חיוני נגד מכת מדינה, וכי
אין מקום להקלה בעונש גם לאחר תיקון כתב האישום בעקבות עסקת טיעון שהושגה בהליך הפלילי שנוהל במקביל
