ריביאן
צילום: טוויטר

ריביאן ולוסיד יוצאות מהנאסד"ק, מה המשמעות למניה?

שתי החברות איבדו המון משווי השוק שלהן, כשריביאן נסחרת לפי שווי שוק של 14 מיליארד דולר ו-לוסיד לפי 13 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

חברת ריביאן  RIVIAN AUTOMOTIVE   המייצרת רכבים מסחריים חשמליים צפויה לצאת ממדד הנאסד"ק, המכיל את 100 החברות הלא פיננסיות הגדולות ביותר מבחינת שווי שוק הנסחרות בנאסד"ק. מי שתיקח את מקומה החל מה-20 ביוני היא מניית חברת המוליכים למחצה ON ON SEMICONDUCTOR CORPORATION . 

הקריטריון העיקרי בו חברות צריכות לעמוד על מנת להיכנס למדד הוא שווי שוק כשכמובן קיימים גורמים רבים נוספים כמו מחזורי המסחר במניה. ריביאן איבדה בערך כ-66% משווי השוק שלה מתחילת 2022 ונסחרת כיום לפי שווי שוק של כ-14 מיליארד דולר. באותו הזמן ON הגדילה את שווי השוק שלה ביותר מ-50% לכמעט 40 מיליארד דולר.

היכללות במדד יכולה להיות די חשובה למניה, היות וזה מאפשר לה לייצר בסיס של קונים למניה מאחר וקרנות רבות רוכשות את המדד. למרות זאת יציאה מהנאסד"ק לא צפויה להשפיע יותר מדי על המניה כשכמות הכסף המושקעת במדד עומדת על מאות מיליארדי דולרים, לעומת ה-S&P שם מושקעים בערך 16 טריליון דולר. כמובן, שערך המניה של חברה נקבע על ידי גורמים רבים כמו הרווחים ותזרים המזומנים שהחברה מייצרת. למרות זאת, כמות האנשים שנחשפים למניה ומייצרים בה נזילות היא גם דבר חשוב. ריביאן עדיין לא חלק מה-S&P וכנראה שלא תצטרף למדד בקרוב היות ואחד מהקריטריונים לכניסה הוא הצגה של רווחיות עקבית בתור התחלה.

בדוחותיה האחרונים ריביאן דיווחה על הפסד למניה של 1.25 דולר על הכנסות של 661 מיליון דולר, לעומת צפי אנליסטים להפסד למניה של 1.56 דולר על הכנסות של 660 מיליון דולר. החברה סיימה את הרבעון עם מזומנים בשווי של 11.24 מיליארד דולר, לעומת הצפי של 10.86 מיליארד דולר. החברה ייצרה 9,395 רכבים ומסרה כ-7,946 רכבים מתוכם. ריביאן אישררה את תחזיתה לשנה הקרובה, תחזית הייצור של החברה עומדת על כ-50,000 רכבים, כשהצפי בשוק עומד על 51,462 רכבים.

המתחרה הקטנה של טסלה TESLA INC  – לוסיד LUCID GROUP  שהוקמה על ידי יוצאי טסלה, גם היא נמצאת כנראה בדרך לצאת מהנאסד"ק. שווי השוק של לוסיד עומד כיום על בערך 13 מיליארד דולר כשמניית החברה ירדה בערך ב-75% מתחילת 2022.

בדוחותיה האחרונים לוסיד רשמה הפסד למניה של 0.43 דולר על הכנסות של 149.4 מיליון דולר, לעומת צפי האנליסטים להפסד למניה של 0.4 דולר על הכנסות של 197.8 מיליון דולר. החברה אמרה כי היא מסיימת את הרבעון עם נזילות בגובה של 4.1 מיליארד דולר מה שאמור להחזיק את החברה לפחות עד לרבעון השני של 2024.

החברה ייצרה 2,314 רכבים בעוד היא מסרה רק 1,406 מתוכם ללקוחותיה. תחזית החברה היא לייצור בשנת 2023 של בין 10,000 ל-14,000 רכבים. "אנחנו במסלול לייצור מעל 10,000 רכבים בשנת 2023, עם שינויים רוחביים בחברה שיאפשרו לה לייצר בנפחים גדולים יותר ככל שתנאי השוק יאפשרו", אמר פיטר רולינסון מנכ"ל לוסיד, "מאוחר יותר השנה נחשוף את רכב השטח החשמלי שלנו Gravity, לקראת השקתו ב-2024".

קיראו עוד ב"גלובל"

שתי החברות נתקלו בקשיים רבים בניסיון להגביר את ייצור הרכבים, בנוסף לתחרות גדולה יותר כאשר יותר ויותר דגמים נכנסים לשוק.  ייצור, ביקוש, מימון ותחרות הם כנראה דברים הרבה יותר חשובים לשתי החברות מאשר להיכלל במדד הנאסד"ק וכנראה שזה לא ישתנה בקרוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.