סין: צמיחה של 3% בתמ"ג בשנת 2022, המכירות הקמעונאיות והייצור התעשייתי גברו על ההערכות
סין דיווחה כי הצמיחה בתוצר לשנת 2022 גברה על הציפיות שכן המכירות הקמעונאיות של דצמבר היו הרבה יותר טובות מהתחזית. התמ"ג צמח ב-3% בשנת 2022, גבוה יותר מהתחזית לצמיחה של 2.8%. עם זאת, התמ"ג החמיץ את היעד מחודש מרץ של כ-5.5%. בשנת 2021, הצמיחה של סין התאוששה ב-8.4% לעומת צמיחה של 2.2% בלבד ב-2020. התוצר המקומי הגולמי ברבעון הרביעי עלה ב-2.9%, כמעל לצפי לצמיחה של 1.6%.
קאנג יי, מנהל הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה בסין, קבע כי צמיחה של 3% בסין היא "מהירה יחסית" לאור אירועים בלתי צפויים ובניגוד לגרמניה, ארה"ב ויפן. עם זאת, הוא אמר כי הוא אינו אופטימי באשר למצב הסחר העולמי, וכי הכלכלה העולמית עשויה להתמודד עם סטגפלציה. "העסקים עדיין מתמודדים עם קשיים רבים בייצור ובתפעול, החדשנות המדעית והטכנולוגית אינה חזקה מספיק, ולאנשים עדיין יש קשיים ניכרים בתעסוקה", אמר קאנג. "אנחנו עדיין צריכים לעשות מאמצים גדולים כדי להביא לשיפור כלכלי משמעותי". קאנג אמר שהוא צופה שהנדל"ן לא יגרור את הצמיחה ב-2023 כמו ב-2022. הוא גם אמר שהוא צופה שהמחירים לצרכן יהיו יציבים בסך הכל ב-2023 ושאין בסיס לעלייה משמעותית.
המכירות הקמעונאיות ירדו הרבה פחות מהצפוי
המכירות הקמעונאיות ירדו ב-0.2% ב-2022, אבל בחודש דצמבר הן ירדו ב-1.8% לעומת השנה שעברה, פחות מהצפי לצניחה של 9%. תחום ההסעדה רשם ירידה של 6.3% בשנת 2022. גם מכירות ההלבשה, הקוסמטיקה והתכשיטים ירדו כולן במהלך השנה. תחום הרפואה היה אחד מנקודות האור, לאחר שהמכירות זינקו בכמעט 40% בדצמבר לעומת שנה לפני.
המכירות הקמעונאיות המקוונות של סחורות פיזיות עלו ב-17.2% בדצמבר לעומת שנה לפני, מכירות מקוונות אלו היוו 27.2% מסך המכירות הקמעונאיות. בשנת 2022, המטרופולין של שנגחאי חווה סגר למשך כחודשיים בניסיון להשתלט על התפרצות הקורונה. מדיניות ה"אפס-קורונה" המחמירה של סין הגבילה את הנסיעות והפעילות העסקית ברחבי המדינה. ובכל זאת, הרשויות הפחיתו בפתאומיות את רוב ההגבלות בתחילת דצמבר. בעוד שהרבה יותר אנשים מתכננים לטייל בראש השנה הירחית הקרובה, אנליסטים מצפים שלסנטימנט הצרכנים הסיני ייקח כמה חודשים להתאושש.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- רמאקו מצטרפת למירוץ האמריקאי להפחתת התלות בסין במתכות הנדירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הייצור התעשייתי עלה ב-3.6% בשנת 2022, וב-1.3% בחודש דצמבר, הרבה מעל הצפי ל-0.1%. ההשקעה בנכסים קבועים לשנת 2022 עלתה ב-5.1%, מעט מעל הצפי ל-5%. ההשקעות בתשתיות על בסיס שנה עד היום צמחו מהר יותר בדצמבר מאשר בנובמבר, בעוד שההשקעה בתעשייה האטה את צמיחתה. השקעות הנדל"ן צנחו ב-10% בשנת 2022, ירידה חדה מזו שנרשמה בשנה עד נובמבר.
שיעור האבטלה בערים עמד על 5.5% נכון לדצמבר, בעוד ששיעור האבטלה בגילאי 16 עד 24 נותר גבוה בהרבה ועומד על 16.7%. "הבסיס של ההתאוששות הכלכלית המקומית אינו מוצק מכיוון שהמצב הבינלאומי עדיין מסובך וחמור בעוד הלחץ המשולש המקומי של התכווצות הביקוש, זעזוע ההיצע והיחלשות הציפיות עדיין בפתח", מסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של סין. בשנה שעברה, הנטייה של המקומיים לחסוך זינקה לשיאים. אי הוודאות לגבי ההכנסה העתידית נותרה גבוהה ואבטלת הנוער הגיעה לשיא של כמעט 20% ביולי.
- 1.הם מודדים אבטלה של גיל 16? (ל"ת)8 17/01/2023 11:46הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
