תרופה רפואה גלולה
צילום: Pixabay

כתבה בה רופאים מפקפקים בטיפול של קסאבה לאלצהיימר מפילה את המניה

החברה ספגה פרסומים שליליים לא רק משורטיסטים, אלא גם מהקהילה המדעית, כשבאחרונה עלון בתחום חזר בו מפרסום מאמרים של החוקר המלווה של החברה וחוקרת בכירה בה. משווי 5 מיליארד ד' בקיץ ירדה קסאבה מתחת למיליארד ד'. ביוג'ן שכבר הכניסה תרופה לאלצהיימר לשוק מתחזקת
איתי פת-יה | (1)

 מניית חברת הביוטכנולוגיה CASSAVA SCIENCES INC (SAVA) נופלת בכ-13% במסחר בוול סטריט בהמשך לכתבה שפורסמה בניו יורק טיימס ובה מצוטטים 9 גורמים רפואה שונים שמטילים ספק בטיפול שהחברה מפתחת נגד מחלת האלצהיימר, סימופילם (Simufilam) – וחלקם אף טוענים כי הציגה בפני הקהילה המדעית, ומכאן שגם למשקיעים, נתונים שגויים.

לפי קסאבה, מהות הטיפול היא בתיקון של חלבון בשם פילאמין A שמתעוות אצל חולי אלצהיימר. התקופה אמורה לשפר את התפקוד הקוגנטיבי שלהם. הגורמים עמם שוחח העיתון אמרו כי הטענה שסימופילם תתקן את החלבון האמור וכך תשפר את מצב החולים אינה מגובה מחקרית. חוקר המוח ד"ר תומאס סיידוף מאוניברסיטת סטנפורד אמר שהדבר "בלתי סביר" ואף "מומצא".

הסימופילם נמצא בשני מחקרים קליניים בשלב השלישי. בקיץ האחרון, עוד לפני שהמחקרים הללו התקדמו, החברה נסחרה לפי כ-5 מיליארד דולר ואילו היום נסחרת בקרוב למיליארד דולר בלבד. קודם לכתבה בניו יורק טיימס כבר היו בין היתר סקירות שליליות על החברה מצד פירמת השקעות השורט Quintessential וכן עתירה מבכיר רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) לשעבר לעצור את הניסוי הקליני בשל חשד לאמיתות התוצאות שהוצגו.

מה שהביא את החברה לשווי הגבוה ההוא (זינוק של אלף אחוזים בשנה), לאחר עשרים שנה בשוק בלי מוצר, היה בין היתר התלהבות מהתרופה של  BIOGEN IDEC (BIIB) לאלצהיימר, אדוהלם, שיש לציין כי גם סביבה הייתה מחלוקת בקרב הקהילה הרפואית, ואף לאחר אישורה מתמודדת החברה עם חסמים להגיע למטופלים, כמו המחיר הגבוה וסוגיית השיפוי הביטוחי.

לפי הרופאים שדבריהם מובאים בכתבת הניו יורק טיימס, מתודולוגיית המחקר של קסאבה אינה ברורה מספיק, ומה שכן ידוע נראה לקוי. בראש ובראשונה – אין קבוצת ביקורת, כזו שתקבל תרופת דמה (פלסיבו) כדי לוודא שאכן משתנים אחרים לא תרמו לשינוי המדווח בקרב החולים. יתר על כן נטען כי לא נמדדה ההשפעה לאורך זמן ארוך מספיק – כלומר ייתכן כי בהמשך תהיה רגרסיה, או השפעה נמוכה יותר, מה שמטיל בספק את היעילות ואת כדאיות ההשקעה בתרופה.

יאמר כי מתוך 1,750 משתתפים שגויסו, רק 60 כבר החלו לקבל את הטיפול. משפחות משתתפי ניסוי הסובלים מאלצהיימר כן העידו מצדן על שינוי לטובה בינתיים.

לאחר שבדצמבר כתב העת המדעי Journal of Neuroscience העלה ספקות לגבי הנתונים, אחד נוסף, מגזין Neurobiology of Aging המשיך את הקו במרץ – ובשניהם ממתינים לראות איך יראו הדיווחים הבאים לפני שיבקשו לנקוט בהליכים נגד החוקר המלווה של החברה, פרו' הו-וואנג יאנג מאוניברסיטת ניו יורק. על חלק מהמאמרים שפרסם סביב המחקרים חתומה גם סגנית נשיא בכירה בקסאבה, לינדזי ה. ברנס.

עוד עלון, PLoS One חזר בו מפרסום חמישה מאמרים של יאנג, שניים מהם נכתבו בשיתוף ברנס (על חלבון במוח שאותו מבקשת התרופה לשנות, כך לפי תיאור המגזין), בטענות נגד יושרתם ומהימנות הנתונים שהוצגו בהם.

קיראו עוד ב"גלובל"

ד"ר רוג'ר ניקול, חוקר מוח מאוניברסיטת קליפורניה אמר לעיתון "התרופה הזו לא צריכה להינתן למטופלים, היא מעולם לא הייתה גם צריכה להינתן. אף פעם. ככל שהמצב הזה נמשך הוא מכעיס אותי יותר ויותר". על כך השיב קמי ברביר, המייסד והמנכ"ל של קסאבה, שהמבקרים שלה מצויים בניגודי עניינים – בין היתר רמז לפירמת השורט שהוזכרה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רוני 20/04/2022 05:42
    הגב לתגובה זו
    ככול שהשורטיסטים יפילו את המניה עכשיו כך היא תעלה בהמשך .
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.