ארבה רובוטיקס בשת״פ עם אנבידיה - המניה מזנקת 97%
החברה הישראלית הודיעה על שיתוף פעולה עם אנבידיה בתחום המחשוב לחיישן הנהיגה של ארבה; בעקבות הדיווח המניה מזנקת בכמעט 100% בטרום
ההכרזה יוצאת לקראת תערוכת CES 2025 שנערכת השבוע בלאס וגאס, ובה מציגה ארבה את הפתרון המשולב. לב החידוש של ארבה הוא העיבוד המופעל על ידי בינה מלאכותית העושה שימוש בנתונים ברזולוציה גבוהה. רדאר ההדמיה של ארבה מבוסס על מערך של 48 ערוצי שידור ו-48 ערוצי קליטה ותומך בעשרות אלפי זיהויים לכל תמונה.
הרדאר מציע רזולוציה גבוהה במיוחד המאפשרת זיהוי מדויק של אובייקטים בסביבה עירונית ובכבישים מהירים בתנאי סביבה מאתגרים. טכנולוגיה זו משפרת באופן משמעותי את יכולת הזיהוי של מכשולים קטנים, את ההתמודדות עם מורכבות עירונית ואת הביצועים במזג אוויר קשה, ללא התראות שווא.
- וול סטריט ננעלה בעליות עד 1.2%; סולראדג' זינקה 5% ופורד טסה 12%
- גילת קפצה ב-7%, טסלה עלתה ב-2.3%; וול-סטריט ננעלה בירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון מיועד עבור מערכות תמיכה בנהג (ADAS) ורכבים אוטונומיים. בנוסף, הפתרון מספק דאטה באיכות גבוהה לשילוב מיטבי עם מצלמות וחיישנים אחרים
קובי מרנקו, מנכ"ל ארבה:
"ארבה פועלת להגדיר מחדש את תחום בטיחות הרכב עם פתרונות הדור הבא של הרדאר שמספקים מידע מדויק ומפורט על סביבת הרכב במהלך הנסיעה, ומאפשרים אינטגרציה חלקה עם מצלמות וחיישנים נוספים ברכב. בהדגמות החיות ב-CES 2025, נציג את הדרך שבה הטכנולוגיה שלנו מקדמת את החזון
של נהיגה בטוחה ללא תאונות דרכים ובסופו של דבר, של הרכב האוטונומי".
מניית ארבה עולה בטרום בכ-90% עד 100% בעקבות ההודעה, לאחר שאתמול עלתה בכ-30%.
הסיפור של ארבה: הסיכויים והסיכונים
בחודש שעבר ארבה גייסה 49 מיליון דולר - שווה בדיוק לקצב שריפת המזומנים שלה השנה.
ההכנסות ב-9 החודשים הראשונים של השנה הסתכמו ב-670 אלף דולר לעומת 1.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה וההפסד למניה גדל ל-58 סנט לעומת 56 סנט בתקופה המקבילה, כאשר הצבר עמד על 500 אלף דולר.
הגיוס נעשה בשני חלקים. החלק הראשון הוא הנפקת מניות רגילה והחלק השני הוא של אופציות לפי מחיר מימוש של 1.82 דולר למניה, כאשר אחד הטריגרים למימוש הוא הודעה של ארבה על הסכם עם יצרן אירופי לרכישת 500,000 מערכות - הסכם שלפי ההערכות אמור להיות שווה באזור ה-6 מיליון דולר.
טריגר דומה הוא גם לגבי מימוש כספי האג"ח. ומכאן שהחברה אכן צופה כבר זמן מה לעסקה גדולה. זה לא באמת הפתעה. מעבר לכך השווי שלה גם מבטא עסקה. היא לא היתה נסחרת לפי 820 מיליון שקל, כ-224 מיליון דולר, אם לא היה סיכוי גבוה לחוזה.
תחום הרכב הוא טריקי. חברות שנותנות שירות ליצרניות הרכב צריכות להתאמץ מאוד כדי להשיג הסכמים, חברות הרכב ברובן הן מאוד שמרניות ואף אחת לא רוצה להיות הראשונה שתנסה טכנולוגיה חדשה. מובילאיי כבר מבוססת בתעשייה, חברות הרכב מכירות אותה כבר שנים עוד שהחברה הייתה ממוקדת במערכות הבטיחות, ולכן ההרחבה הצפויה שלה לנהיגה אוטונומית היה ברור ומקובל אצל הלקוחות.
ארבה רובוטיקס הוקמה ב-2015 ומוזגה לספאק ב-2021 בגל ההנפקות, מאז היא איבדה 72%, גם אחרי הזינוק האחרון, בעיקר בגלל היעדר הכנסות כאמור. מוקדם יותר השנה החברה השלימה רישום כפול של מניותיה בבורסה בתל אביב, במקביל לגיוס חוב. לארבה יש כמה הסכמים עם חברות רכב אסיאתיות, אבל בשביל באמת לצבור תאוצה בתחום הרכב צריך לסגור עסקאות עם היצרניות האירופאיות.
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
קתרין קונולי (X)אירלנד בפני מהפך: המועמדת השמאלנית צועדת לניצחון מוחץ בבחירות לנשיאות
קתרין קונולי מובילה בפער גדול על יריבתה; הבחירות משקפות שינוי עמוק באירלנד על רקע משבר דיור חריף ומתיחות סביב ההגירה
קתרין קונולי אירלנד עומדת בפני בחירות נשיאותיות מכריעות בסוף השבוע הקרוב, כאשר קתרין קונולי, פוליטיקאית עצמאית ותיקה המזוהה עם השמאל, מובילה בסקרים בפער של כ-19% על פני הת'ר האמפריז, שרה לשעבר ממפלגת פיין גייל המרכזית-ימנית. הסקרים האחרונים, שפורסמו מצביעים על תמיכה של כ-44% לקונולי לעומת 25% להאמפריז, כאשר כ-30% מהמצביעים עדיין מהססים. זה נראה סופי.
אף שתפקיד הנשיא באירלנד הוא בעיקרו סמלי וייצוגי, ללא סמכויות חקיקתיות או מנהלתיות ישירות, ניצחון סוחף לקונולי מבטא את השינוי בתודעה הפוליטית האירית, על רקע משבר הדיור המתמשך, מתיחויות סביב הגירה ואי-שוויון שגדל.
הבחירות, שיתקיימו היום ותוצאותיהן יתפרסמו בשבת, מגיעות ברגע קריטי בהיסטוריה האירית. המדינה, שנהנית מצמיחה כלכלית מהירה בשנים האחרונות בזכות ענפי ההייטק והפרמצבטיקה, מתמודדת עם אתגרים פנימיים חריפים: מחירי דיור שזינקו ב-10% בשנה האחרונה, מחסור של כ-250 אלף יחידות דיור ומתיחות חברתית סביב זרם מבקשי מקלט שמובילה למהומות אלימות.
מקורות שמרניים באירלנד טוענים כי הבחירות הללו חושפות "פרצה אלקטורלית", מצב שבו הציבור, מתוסכל ממדיניות הממשלה, עלול להעניק כוח סמלי לדמות שמאלנית רדיקלית כמו קונולי, שתחזק את הלחץ על מדיניות ההגירה והכלכלה. מבקרים מהימין מגדירים זאת כ"בחירה בין סדר לאנרכיה, בין ממשלה יציבה לבין קולות שמאלניים שמסכנים את הכלכלה האירית."
קונולי: מהתנגדות למלחמות ועד תמיכה בזכויות חברתיות
קתרין קונולי, בת 68 מגאלווי, היא דמות ותיקה בפוליטיקה האירית אך לא שגרתית. כעורכת דין ופסיכולוגית בהכשרתה, היא החלה את דרכה במפלגת הלייבור בשנות ה-80, אך עזבה אותה ב-1996 בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים והפכה לפעילה עצמאית. נבחרה לפרלמנט (Dáil) ב-2016 כעצמאית, שימשה כסגנית יו"ר הפרלמנט בין 2020 ל-2024, והייתה חברה בוועדת התקציב הציבורית, שם ביקרה בחריפות את כשלי הממשלה בניהול הכספים הציבוריים.
