בית המשפט יוצר איזון בין זכויות הפרט להגנה על הפרטיות והגנה על שמו הטוב של הפרט לבין עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת וקובע כי יש לתת משקל רב יותר להגנה על צנעת הפרט של המתלוננת ולפרטיותה, ומשקל פחות יותר להגנה על שמה הטוב מפרסום הדברים – זאת, מאחר וככל שאין מדובר בהשמצות חסרות בסיס, אלא בהבאת דברים מפי אומרם, נראה כי זכותה של המתלוננת לשמה הטוב "מוגבלת". באשר להגנה על פרטיותה של המתלוננת, יש להבחין בין רמות שונות של פגיעה בפרטיות. העובדה כי לא מתבקש פרסומם של פרטים מזהים על המתלוננת, לבטח מצמצמת את הפגיעה בפרטיותה