הנתונים השתפרו בהשוואה למצב לפני הקורונה: 78.6% עובדים בגילאי 25-64, לעומת 77.7% בשנת 2019. הצעירים עובדים פחות. האבטלה ירדה בעשירית האחוז. העליה הבולטת: נשים חרדיות מגדילות את כוחן בשוק. הנפגעים הגדולים: מפתחי התוכנה. וכמה עובדים מהבית?

מוקדם יותר אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו: "ננקוט בצעדים שיסייעו לחברות לצלוח את המשבר התזרימי שנוצר להם" 

מה שכחו סמוטריץ' ובר דוד כשחגגו את הסכם השכר במגזר הציבורי, האם למרב מיכאלי צמח יריב חדש, ואיך ייתכן שהסיפור הבא על הפרקליטות לא פותח את מהדורות החדשות?

מצוות השבת חוזרת פעמים רבות בתורה; מה מלמדת אותנו הופעתה פעמיים באמצע תיאור פרויקט בניית המשכן שמתפרש על פני חמש הפרשות האחרונות בספר שמות?

בעלי העסקים מתריעים כי "ההשקעות ע"י משקיעים מקומיים וזרים יפסקו, הפיחות בשקל יחריף ודירוג האשראי של ישראל יירד - והריבית תמשיך לעלות בקצב גבוה"

זה היה צפוי: הכנסות המדינה ממסים המשיכו לרדת ב-4.2% בחודש פברואר. רק לפני חצי שנה היה עודף תקציבי של 30 מיליארד שקל. זה היה ברור שזה לא יימשך, אבל זוכרים שכל הפוליטיקאים (מימין ומשמאל) אמרו שיש המון עודפים ולכן אפשר להתחייב להוצאות גדולות. האם הם ילמדו את הלקח?

כך אומר בנק UBS השוויצרי שמציין כי פגיעה במוסדות עלולה להוביל בהמשך גם להורדת דירוג - אבל שומרים על תחזית יציבה בינתיים. אתמול מודי'ס הזהירו מפני אימוץ מלא של הרפורמה, אבל האם הם מתנגדים לכל סוג של רפורמה? לא באמת

ד"ר מיכאל שראל מסביר כי "צודקים תומכי הרפורמה המשפטית המוצעת בביקורתם על הפגמים במערכת האיזונים והבלמים במשטר הנוכחי בישראל". הוא מונה את הפגמים במצב כיום ומזהיר גם מפני השפעות כלכליות של הרפורמה המוצעת

על פי נתוני איגוד לשכות המסחר, המגזר העסקי והציבור הרחב שילמו בעשור האחרון תוספת ארנונה של כ-3.5 מיליארד שקל בגלל עליות השכר במגזר הציבורי

הישראלי הממוצע כבר לא אוהב מזומן. מאז הקורונה הוא קונה יותר באונליין, אוהב להשתמש באשראי בחנויות ומושך פחות במזומן. הרכישות אונליין צמחו ב-10% והן מהווות כמעט 60% מההוצאות שלנו. נתוני פברואר מוכיחים עלייה משמעותית גם לעומת השנה שעברה. כל הסיבות בפנים