מצוות השבת חוזרת פעמים רבות בתורה; מה מלמדת אותנו הופעתה פעמיים באמצע תיאור פרויקט בניית המשכן שמתפרש על פני חמש הפרשות האחרונות בספר שמות?

בעלי העסקים מתריעים כי "ההשקעות ע"י משקיעים מקומיים וזרים יפסקו, הפיחות בשקל יחריף ודירוג האשראי של ישראל יירד - והריבית תמשיך לעלות בקצב גבוה"

זה היה צפוי: הכנסות המדינה ממסים המשיכו לרדת ב-4.2% בחודש פברואר. רק לפני חצי שנה היה עודף תקציבי של 30 מיליארד שקל. זה היה ברור שזה לא יימשך, אבל זוכרים שכל הפוליטיקאים (מימין ומשמאל) אמרו שיש המון עודפים ולכן אפשר להתחייב להוצאות גדולות. האם הם ילמדו את הלקח?

כך אומר בנק UBS השוויצרי שמציין כי פגיעה במוסדות עלולה להוביל בהמשך גם להורדת דירוג - אבל שומרים על תחזית יציבה בינתיים. אתמול מודי'ס הזהירו מפני אימוץ מלא של הרפורמה, אבל האם הם מתנגדים לכל סוג של רפורמה? לא באמת

ד"ר מיכאל שראל מסביר כי "צודקים תומכי הרפורמה המשפטית המוצעת בביקורתם על הפגמים במערכת האיזונים והבלמים במשטר הנוכחי בישראל". הוא מונה את הפגמים במצב כיום ומזהיר גם מפני השפעות כלכליות של הרפורמה המוצעת

על פי נתוני איגוד לשכות המסחר, המגזר העסקי והציבור הרחב שילמו בעשור האחרון תוספת ארנונה של כ-3.5 מיליארד שקל בגלל עליות השכר במגזר הציבורי

הישראלי הממוצע כבר לא אוהב מזומן. מאז הקורונה הוא קונה יותר באונליין, אוהב להשתמש באשראי בחנויות ומושך פחות במזומן. הרכישות אונליין צמחו ב-10% והן מהווות כמעט 60% מההוצאות שלנו. נתוני פברואר מוכיחים עלייה משמעותית גם לעומת השנה שעברה. כל הסיבות בפנים

חברת הדירוג רואה ברפורמה של ממשלת נתניהו כאיום, אך רק אם תעבור במתכונתה הנוכחית; במקרה ולא יהיו פשרות, ככל הנראה לא תורגש פגיעה בזמן הקרוב אך כן בטווח הארוך, האם יש לפגיעה בדירוג האשראי? 

השניים מכחישים את הפרסומים על מתווה הפשרה, גם הרצוג טוען כי "הפרסומים אינו על דעתו". עוד הודיעו: "שמחים על הבהרת הנשיא כי מה שהתפרסם כ'מתווה הנשיא' אינו על דעתו או מטעמו. נעשה מאמץ להביא להסכמות"

במסגרת סבב הגיוס, חברות ביטוח העמידה לה קו אשראי בסך 90 מיליון שקל. בנוסף, קרן ארבל העמידה קו אשראי והשקעה הונית בהיקף כולל של עד 24 מיליון שקל והכשרה חברה לביטוח הוסיפה 3 מיליון בהשקעה הונית