מיסוי קופות גמל בישראל - העולם החדש
בשנים האחרונות חל גידול משמעותי בהיקף קופות הגמל בישראל, ולפי נתוני האוצר מוערך שוויין הנכסי בחודש ינואר 2005 בסך של כ- 450 מיליארד ₪, לפי החלוקה הבאה: קופות גמל בנקאיות ופרטיות - 210 מיליארד, קרנות פנסיה - 150 מיליארד ופוליסות ביטוח - 90 מיליארד. אין ספק, כי היקף נכסי ציבור זה הנו הגדול ביותר המנוהל על-ידי גוף מוסדי בישראל.
כמו-כן, בשנים האחרונות נעשו שינויים משמעותיים בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני בישראל בכלל ובקופות הגמל בפרט, שעיקרם: יישום התוכנית להבראת קרנות הפנסיה הותיקות הגירעוניות, חדירת חברות הביטוח לשוק הפנסיה, בנייתם של מוצרי ביטוח חדשים ברי השוואה, תיקוני חקיקה רבים בתחום המיסוי, ואף נראה כי בעקבות מסקנות וועדת בכר נהיה עדים בקרוב להליך הפרדה הדרגתי בין הבנקים לקופות הגמל.
חיסכון ארוך טווח באמצעות קופות הגמל הנו מהמטרות הכלכליות והחברתיות החשובות ביותר העומדות לעיני המחוקק, ביודעו כי הרובד הביטוחי הראשון המוענק לציבור באמצעות הביטוח הלאומי אינו מספיק, וכי קיים צורך ברובד ביטוחי נוסף. משכך, מעניק המחוקק הטבות מס רבות ומגוונות לציבור החוסכים בקופות הגמל. הטבות מס אלה נקבעו בחוק, והן ניתנות בצורה של ניכויים, זיכויים ופטורים. מכיוון שהמחוקק מסבסד חלק מעלות החיסכון באמצעות הפחתת נטל המס על ציבור החוסכים, הוא יצר כללים רבים לאישור הקופות ולניהולן, לדרכי השקעת הכספים שנצברו בהן, ולהפקדת ומשיכת הכספים בהן ומהן.
להלן עיקרי הטבות המס המוענקות לציבור החוסכים בקופות הגמל: 1. ניתן פטור לרווחים השוטפים שנצברים בקופות הגמל. 2. פוליסות ביטוח שהוצאו עד שנת 1990 וקרנות פנסיה (וותיקות וחדשות), זכאיות להשקיע חלק ניכר מכספיהן באיגרות חוב מיועדות המבטיחות תשואה ריאלית הנעה בין 4% - 6.2%. יש לציין, כי עם השנים יוקטן היקף ההשקעה באיגרות חוב מיועדות אלה. 3. מעביד המפקיד סכומים בקופות גמל עבור עובדיו, זכאי לנכות כנגד הכנסתו את הסכומים שהפקיד. 4. סכומים שמפקיד מעביד עבור עובדו בקופות גמל לתגמולים, בקופות גמל לקצבה ובקרנות השתלמות, אינם חייבים במס בידי העובד במועד ההפקדה. 5. עובד שהפקיד סכומים בקופות גמל, זכאי לזיכוי ממס בגין הסכומים שהפקיד. 6. יחיד שהפקיד סכומים בקופות גמל, זכאי לנכות כנגד הכנסתו את הסכומים שהפקיד ואף לזיכוי ממס. 7. משיכת כספים מקופות גמל לתגמולים ומקרנות השתלמות הנה פטורה ממס, וזאת במקרה והמשיכה נעשית בהתאם לכללים שנקבעו בחוק. 8. קצבה המשתלמת בגיל הפרישה נהנית מפטור חלקי בשיעור של 35% (עד לקצבה בסך 6,840 ₪ לחודש). 9. כספי פיצויים המשתלמים מקופת גמל לפיצויים לעובד שפרש מעבודה, פטורים ממס עד לסכום של 9,980 ₪ לכל שנת עבודה.
זאת ועוד, עד שנת 1999, היוו פוליסות ביטוחי המנהלים לקצבה אמצעי מצוין לחיסכון במס, וזאת מעבר להיותן אמצעי לחיסכון פנסיוני המשלב בתוכו ביטוחי חיים, כדלקמן: § ניתן היה באמצעותן לקבל פטור נוסף על כספי פיצויים שנותרו בהן לאחר 10 שנים מהפרישה, וזאת מעבר לפטור שנתקבל במועד הפרישה. § לא נקבעה לגביהן תקרת שכר שבשלה מעביד רשאי להפקיד סכומים עבור העובד, וזאת מבלי שהעובד יחויב במס במועד ההפקדה. אי קביעה כאמור, הביאה להפקדת סכומים גדולים בפוליסות ביטוח אלה מבלי שהעובד חויב במס במועד ההפקדה. § ניתן היה למשוך מהן את הכספים לפני הפרישה בסכום חד-פעמי פטור ממס. יוצא, כי על-אף העובדה שסכומים שהופקדו בהן יועדו לקצבה בלבד האמורה להשתלם בגיל הפרישה, ניתן היה למשכם בסכום חד-פעמי פטור ממס לפני הפרישה. אין זה סוד, כי הטבות מס אלה נוצלו במשך שנים רבות על-ידי מרבית החוסכים באמצעותן. יש לציין, כי הוראות אלה חלו גם על קרנות הפנסיה, אך החוסכים בהן בדרך כלל לא ניצלו הטבות מס אלה מסיבות שונות ואחרות. אגף שוק ההון באוצר, יחד עם נציבות מס הכנסה, ביצעו בשנים האחרונות שורה ארוכה של תיקונים ושינויים בכל הקשור למיסוי שוק קופות הגמל, וזאת במטרה לבטל את פרצות המס שהיו קיימות בו, ולכוונו למסלול ברור – חיסכון לגיל פרישה בדרך של קצבה. העדפת מסלול הקצבה על-פני מסלול התגמולים החד-פעמי הנה מטרה מוצהרת של שני אלה, והיא באה לידי ביטוי באופן בולט בתיקונים והשינויים הרבים שנעשו בשנים האחרונות בהוראות החוק, כפי שיתואר להלן.
החל מחודש ינואר 2000, נקבעו הוראות חדשות בכל הקשור לפוליסות ביטוח לקצבה ולקרנות פנסיה של שכירים, כדלקמן: 1. נקבעה תקרת משכורת שבשלה מעביד רשאי להפקיד סכומים עבור העובד בקופת גמל לקצבה, וזאת מבלי שהעובד יחויב במס במועד ההפקדה - 4 פעמים השכר הממוצע במשק (27,856 ₪ לחודש). יוצא, כי במקרה והמעביד מפקיד סכומים בקופת גמל לקצבה בשל משכורת העולה על סכום זה, העובד מחויב במס בגין הסכומים שהופקדו בקופה כבר במועד ההפקדה. 2. נחסמה האפשרות לקבל פטור נוסף על כספי פיצויים שנותרו בהן לאחר 10 שנים מהפרישה, וזאת מעבר לפטור שנתקבל במועד הפרישה. המשמעות - על כספי פיצויים ניתן לקבל בפרישה פטור אחד בלבד (עד 9,980 ₪ לכל שנת עבודה). 3. סכומים שיופקדו החל מחודש ינואר 2000 יימשכו בדרך של קצבה בלבד, כאשר משיכת סכום חד-פעמי מחויבת במס מינימלי של 35%. על-ידי כך, נחסמה האפשרות למשוך סכומים שהופקדו בקופת גמל לקצבה בסכום חד-פעמי פטור ממס.
החל מחודש ינואר 2003, הונהגה בישראל רפורמה מקיפה במס הכנסה (וועדת רבינוביץ'), שבמסגרתה הוטל לראשונה מס בשיעור מוגבל על רווחים בשוק ההון ועל אפיקי חיסכון (כגון תוכניות חיסכון ופיקדונות בבנקים), תוך הפחתה הדרגתית של נטל המס על הכנסה מעבודה. במסגרת רפורמה זו, הוטל מס גם על רווחים ריאליים שנצברים בקופות גמל לתגמולים ובקרנות השתלמות. בחוק נקבע, כי המס על הרווחים הריאליים יהא בשיעור של 15% בלבד. אולם, על-אף הוראה זו, נותרו קופות הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות אפיק אטרקטיבי ביותר בכל הקשור להיבטי המס ביחס לאפיקי חיסכון אחרים, כמוסבר להלן: קופות גמל לתגמולים – המס מוטל רק על הרווחים הריאליים שנצברים על הפקדות מיום 01.01.2003. יוצא, כי על הרווחים הריאליים שנצברים על הפקדות עד יום 31.12.2002 לא מוטל מס. כמו-כן, מוענק פטור ממס על הרווחים הריאליים שנצברים על הפקדה מוטבת שנתית בסך של 19,440 ₪, וזאת במקרה והמשיכה נעשית בגיל 67 לגבר או 64 לאישה, אם חלפו 15 שנים לפחות ממועד ההפקדה הראשון בקופה. קרנות השתלמות – המס מוטל רק על הרווחים הריאליים שנצברים על הפקדות מיום 01.01.2003 (בקרנות השתלמות לעצמאים – על הפקדות מיום 01.12.2002). יוצא, כי על הרווחים הריאליים שנצברים על הפקדות עד יום 31.12.2002 (בקרנות השתלמות לעצמאים – על הפקדות עד יום 30.11.2002) לא מוטל מס. כמו-כן, מוענק פטור ממס על הרווחים הריאליים שנצברים על הפקדה מוטבת שנתית – אצל שכיר זו הפקדת המעביד שלא חויבה במס במועד ההפקדה והפקדת העובד גם יחד (מקסימום 18,854 ₪), ואילו אצל עצמאי זהו סכום שנתי של 14,880 ₪ בשנה, ובלבד שהמשיכה נעשתה בהתאם להוראות הקבועות בחוק.
החל מחודש ינואר 2004, בוטל הפטור בשיעור של 35% לקצבה למי שפרש בפרישה מוקדמת ממקום עבודתו על-פי חוק או וותק. ערב התיקון, עובד שפרש בפרישה מוקדמת ממקום עבודתו בנסיבות אלה, היה זכאי לפטור בשיעור של 35% מקצבתו החודשית (עד לקצבה בסך 6,840 ₪ לחודש), וזאת במקרה ולא יצא לעבוד. בעקבות התיקון, בוטל הפטור האמור, והחל מחודש ינואר 2004 מחויבת כל הקצבה במס מלא עד הגיע הפורש לגיל הפרישה המזכה בפטור. תיקון זה, השפיע באופן ישיר על פורשי כוחות הביטחון, עובדי מדינה ועובדים במעבידים מוסדיים שפרשו בפרישה מוקדמת ונהנו מהפטור. החל מחודש אפריל 2004, הועלה גיל הפרישה המזכה בפטור האמור (ללא קשר ליציאה לעבודה), והוא יעמוד בעתיד על 67 שנים לגבר ו- 64 שנים לאישה (במקום 60 שנים לגבר ו- 55 שנים לאישה ערב התיקון). העלאת גיל הפרישה המזכה בפטור נעשית בהדרגה בהתאם לקבוע בחוק גיל פרישה.
החל מחודש ינואר 2005, נכנסו לתוקף מספר שינויים מהותיים המביאים לידי ביטוי באופן מובהק את מדיניות האוצר ונציבות מס הכנסה – עידוד חיסכון לגיל פרישה בדרך של קצבה, תוך הקטנת הטבות המס הניתנות לחוסכים בקופות הגמל לתגמולים. להלן עיקרי השינויים: 1. נקבעה תקרת משכורת אחת שבשלה מעביד רשאי להפקיד סכומים עבור העובד בקופות גמל לתגמולים ולקצבה גם יחד, וזאת מבלי שהעובד יחויב במס במועד ההפקדה - 4 פעמים השכר הממוצע במשק (27,856 ₪ לחודש). כמו-כן, הוקטנה תקרת המשכורת שבשלה מעביד רשאי להפקיד סכומים עבור העובד בקופת גמל לתגמולים, וזאת מבלי שהעובד יחויב במס במועד ההפקדה – 7,100 ₪ לחודש (במקום 10,000 ₪ ערב התיקון). 2. הוקטן הניכוי המקסימלי לצורכי מס המוענק לשכיר החוסך סכומים בקופות גמל לתגמולים או לקצבה בשל משכורתו ללא זכויות סוציאליות, מ- 6,000 ל- 4,260 ₪ לשנה בלבד. 3. הועלו שיעורי ההפקדה המרביים המותרים להפקדת העובד ומעבידו בקופות גמל לתגמולים ולקצבה, ל- 7.5% ע"ח המעביד ול- 7% ע"ח העובד. מטרת העלאה זו, מתן אפשרות להגדלת סכומי חיסכון הציבור לגיל הפרישה. 4. סכומים שמופקדים מחודש ינואר 2005 בקופות גמל לתגמולים של שכירים יימשכו בפטור ממס רק בהגיע העמית לגיל 60 שנים, ובלבד שחלפו 5 שנים לפחות ממועד ההפקדה הראשון בקופה (יש לזכור שהרווחים הריאליים פטורים ממס רק בגיל 67 לגבר ו- 64 לאישה). בהחלט ייתכן, כי בעתיד נראה תיקון דומה גם לגבי קופות גמל לתגמולים של עצמאים.
מבט לעתיד השינויים והתיקונים שנעשו עד עתה, יחד עם תיקוני חקיקה נוספים ושינויים מהותיים הצפויים במבנה שוק קופות הגמל בישראל (כגון וועדת בכר), יפיחו "רוח" חדשה בשוק זה ויהפכוהו לשוק תחרותי ואטרקטיבי ביותר לציבור החוסכים המעוניין להפנות כספו לחיסכון ארוך טווח. שיכלול השוק לאור שינויים אלה יביא ליצירת הזדמנויות חדשות, ואף יאפשר פיתוחם של מוצרים חדשים ומשולבים שיאפשרו מגוון רחב יותר של אפיקי חיסכון. השילוב של הטבות המס הרבות והמגוונות המוענקות לציבור החוסכים בשוק זה – הן במועד ההפקדה והן במועד המשיכה – יחד עם הגדלת התחרותיות, שיכלול המוצרים, שיפור השירות והתשואות, יהפכו שוק זה למרכיב מרכזי בכל הקשור לחיסכון ארוך טווח בישראל.