גידול בתשואת פוליסות משתתפות ברווחים בינואר
אגף שוק ההון באוצר מפרסם את תשואות חברות הביטוח בפוליסות משתתפות ברווחים לחודש ינואר 2005. על פי נתוני האוצר, הושגה תשואה ממוצעת נומינלית ברוטו בשיעור של 1.61% בפוליסות משתתפות ברווחים, לעומת החודש המקביל אשתקד, בו הושגה תשואה של 1.33%. ריווחי ההשקעות ברוטו הסתכמו בינואר ב-849 מליון שקל, לעומת 708 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.
שיעור דמי הניהול (קבועים ומשתנים) הממוצע שנגבו בינואר עמדו על 0.27%, בדומה לחודש המקביל אשתקד. דמי הניהול שנגבו מהעמיתים בגין רווחי ההשקעה הסתכמו ב-143 מליון שקל, לעומת 125 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.
על פי הדו"ח, מנורה השיגה את התשואה ברוטו הנומינלית המצטברת הגבוהה ביותר בינואר בשיעור של 2.82%, ובהתאם לכך גבתה את דמי הניהול הגבוהים ביותר בשיעור של 0.45%. אליהו השיגה את התשואה ברוטו הנומינלית המצטברת הנמוכה ביותר, בשיעור של 0.53%, ובהתאם לכך גבתה את דמי הניהול הנמוכים ביותר בשיעור של 0.11%.
מדד ת"א 25 עלה בשיעור של 2.8% ומדד ת"א 100 עלה בשיעור של 3.5% בחודש ינואר. העליות בשוק ההון השפיעו באופן חלקי על התשואות שהשיגו חברות הביטוח, מכיוון ששיעור השקעת החברות במניות מסתכמת ב-18.6% מהנכסים. תופעה נוספת הינה גידול חד בשיעור ההחזקה במניות, אם במשך כל שנת 2004 שיעור הגידול היה 0.5% בלבד, הרי בחודש ינואר 2005 גדל שיעור ההחזקה במניות ב-3.8%.
אג"ח ממשלתיות צמודות למדד ירדו בשיעור של 0.2% נקודת האחוז לרמה של 3.5 והאג"ח הממשלתיות הלא צמודות מסוג "שחר" ירדו בשיעור של 0.1 נקודת האחוז לרמה של 5.5%. התשואות הנמוכות שהושגו באג"ח הממשלתיות השפיעו על התשואה שהושגה על ידי החברות מכיוון ששיעור השקעתם באג"ח הממשלתיות הסתכם ב-37.1% מסך השקעות החברות החודש ינואר.
בחודש ינואר חל קיטון של 3.3% בהחזקת אג"ח ממשלתי בהשוואה לחודש דצמבר 2004. קיטון זה מעיד על הפניית כספים מאפיק השקעה זה לטובת אפיקי השקעה אחרים, מגמה דומה למגמה בשנת 2004, אך חריפה יותר, כך ששיעור הקיטון בחודש ינואר 2005 היה זהה לשיעור הקיטון בכל שנת 2004 (3.3%).
בחודש ינואר ריבית בנק ישראל ירדה ב 0.2 נקודת האחוז לרמה של 3.5%. הורדת הריבית הקטינה את התשואה שהושגה על ידי החברות, כאשר החברות השקיעו במכשיר זה כ-11.3% מסך ההשקעות. כ-19.3% מהנכסים מוחזקים באג"ח קונצרני סחיר ולא סחיר. חברות הביטוח הגדילו השקעתם במכשיר זה ב-17.8% מתחילת שנת 2004 וב-3.1% מחודש קודם.
נתונים נוספים: כ-4.1% מהנכסים מוחזקים בקרנות נאמנות ונגזרים. כ-4% מוחזקים במזומנים ושווי מזומנים. כ-3.6% מוחזקים בהלוואות (למעט לחברות מוחזקות). וכ-2% הם זכויות במקרקעין להשכרה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
