זכויותיו הסוציאליות של עובד בעל שכר חודשי קבוע

חופשה שנתית בחוק חופשה שנתית מפורטים מס' ימי החופשה עפ"י שנות וותק:

מס' ימי החופשה להם זכאי העובד (ברוטו) מס' שנות וותק בעבודה 14 1 - 4 16 5 18 6 21 7 22 8 23 9 24 10 25 11 26 12 27 13 28 14 ואילך

הפרמטר הקובע את אורך החופשה השנתית בכל אחת משנות עבודתו של העובד הוא מספר ימי העבודה שעבד העובד בפועל באותה שנה.

במקרה שיחסי העבודה התקיימו במהלך כל השנה והעובד עבד באותה שנה - (1) לפחות 200 ימים - מספר ימי החופשה יהא כמפורט בטבלה דלעיל לפי וותק העובד. (2) פחות מ-200 ימים - מספר ימי החופשה יחושב עפ"י הנוסחה:

מס' ימי עבודה בפועל ------------------------ x מספר ימי הזכאות עפ"י הטבלה לעיל. 200

במקרה שיחסי העבודה התקיימו בחלק משנת העבודה והעובד עבד באותו חלק של שנה - (1) לפחות 240 ימים - מספר ימי החופשה יהא כמפורט בטבלה דלעיל לפי וותק העובד. (2) פחות מ-240 ימים - מספר ימי החופשה יחושב עפ"י הנוסחה:

מס' ימי עבודה בפועל -------------------------- x מספר ימי הזכאות עפ"י הטבלה לעיל 240

דמי חופשה - לאחר שחישבנו את מספר ימי החופשה המגיעים לעובד יש לחשב את תמורתם הכספית. סעיף 10(א) ו-10(ב)(1) לחוק חופשה שנתית קובע כי המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל. שכר רגיל, לגבי עובד שגמול עבודתו, כולו או חלקו, משתלם על בסיס של חודש או תקופה ארוכה מזו הוא שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד, לא כולל החזרי הוצאות למינהם (כגון: הוצאות נסיעה, אש"ל) ותמורה עבור עבודה בשעות נוספות. דמי מחלה

לענין צבירת ימי המחלה – עובד צובר 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא שעבד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. במידה והעובד לא עבד בחודש מסוים בכל ימי העבודה שבאותו חודש, יראו 25 ימי עבודה כחודש עבודה מלא, וחלק של חודש עבודה מלא יזכה את העובד בימי מחלה יחסיים.

תקופת המחלה - תקופת המחלה של עובד במשכורת חודשית כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים (כך שיש לנכות גם אותם מהמכסה הצבורה לזכותו).

תשלום דמי המחלה - יש לחשב את ערך השכר היומי של העובד בדרך הבאה:

משכורת ברוטו ----------------- 30

(רכיבי שכר שיובאו בחשבון השכר המשמש בסיס לחישוב דמי מחלה: שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או מקצועית).

דמי הבראה

לאחר שהעובד השלים שנת עבודה, הוא זכאי לדמי הבראה עפ"י הוותק שלו במקום העבודה ובהתאם להיקף משרתו.

מספר ימי ההבראה (בנוסף לחופשה השנתית), לעובד במשרה מלאה (43 שעות עבודה שבועיות):

5 ימי הבראה. בתום שנת העבודה הראשונה 6 ימי הבראה לכל שנה. עבור שנת העבודה השניה והשלישית 7 ימי הבראה לכל שנה. עבור שנת העבודה הרביעית עד העשירית 8 ימי הבראה לכל שנה. עבור שנת העבודה ה-11 עד ה-15 9 ימי הבראה לכל שנה. עבור שנת העבודה ה-16 עד ה-19 10 ימי הבראה לכל שנה. עבור שנת העבודה ה-20 ואילך

לעובדים במשרה חלקית תשולם קצובת ההבראה באופן יחסי להיקף משרתם.

הודעה מוקדמת עובד במשכורת חודשית יהיה זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים כמפורט להלן: א. במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים - יום אחד בשל כל חודש עבודה. ב. במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה - 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה. ג. לאחר שנת עבודתו הראשונה - חודש ימים.

תקופות ההודעה המוקדמת המפורטות לעיל יחולו בשינויים המחוייבים על הודעה מוקדמת להתפטרות.

פיצויי פיטורים באם העובד יפוטר או יתפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים, יהיה שיעור הפיצויים שכר חודש אחרון לכל שנת עבודה.

אם חל בשכרו של עובד שינוי זמני (הגדלה או הפחתה), שאינו שינוי קבוע - אזי יחושב השכר האחרון לפי שכר העובד כאילו לא חל שינוי כאמור.

אם מדובר בהפחתת שכר קבועה - תחול תקנה 8 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, לפיה יש לחלק את תקופת עבודתו של העובד לתקופה שלפני ההפחתה שבה יראו כשכרו האחרון את השכר שקיבל ערב ההפחתה, ולתקופה שלאחר ההפחתה שבה יראו כשכר האחרון את השכר ערב פיטוריו.

אם שכרו של העובד עלה (ללא שינוי בהיקף מישרה) – השכר האחרון לגבי כל תקופת עבודתו יהיה השכר ערב פיטוריו.

אם עובד עבר מעבודה מלאה לעבודה חלקית או להיפך - יחושב שכרו האחרון לגבי כל אחת מתקופות העבודה לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות של עבודתו.

חישוב ערך יום עבודה

בחוקי העבודה לא נקבעה דרך החישוב של ערך יום עבודה לגבי עובד חודשי (למעט חישוב ערך יום מחלה לעובד חודשי). כאשר מעסיק מעונין לחשב ערך יום עבודה של עובד חודשי הוא יוכל לנקוט באחת משתי הדרכים הבאות:

האחת, חישוב ערך של יום קלנדרי ולא ערך של יום עבודה, כאשר במקרה כזה במסגרת הימים עבורם יקבל העובד תשלום במהלך אותו חודש, יובאו בחשבון גם השבתות וגם הימים הפנויים בשבוע.

שכר חודשי ------------------------- = שכר יומי מספר הימים בחודש

השניה, חישוב ערך של יום עבודה בפועל, ואז בחישוב שכרו של העובד יובאו רק ימי העבודה שעבד בפועל.

שכר חודשי ----------------------------------- = שכר יומי מספר ימי עבודה אפשריים בחודש

אין הכרעה בפסיקה בדבר הדרך "הנכונה", אך ברור שעל מעסיק לבחור באחת השיטות ולהיות עקבי בה לצורך כל הזכויות והחובות של העובד כגון: בחישוב ערך יום חופשה או ערך יום היעדרות שאינה מזכה בשכר.

תשלום עבור ימי חג עובד שנקבע עימו שכר חודשי קבוע זכאי לשכר עבודה גם עבור ימי החג החלים באותו חודש, מאחר ששכרו משתלם על בסיס קבוע, ללא תלות במספר ימי העבודה בחודש.