טרי: ישנם כאלה שמפחדים לגשת לרשות מחשש מהתוצאות

"אנחנו עומדים בפיתחה של מהפכה" מבטיח יו"ר רשות ניירות ערך משה טרי לבאי כנס מיוחד של הרשות בתל אביב. יישום המלצות ועדת ברנע הן לא פחות ממהפכה, לדבריו של טרי. באותה נשימה הוא קורא לאמץ את כללי החשבונאות הבינלאומיים ולהתרחק מכללי החשבונאות הלוקאליים. כל זאת, כחלק מתפיסת "הרלוונטיות" שאותה הוא פורש בפני באי הכנס.

טרי מאמין שעל הדיווח של החברות הציבוריות, הכוללות את חברות שמניותיהן נסחרות בבורסה התל אביבית ונוספות, להיות רלוונטי. והוא משלב את הבנתו את תורת הרלוונטיות כנגזרת ממסקנות ועדת ברנע שהתפרסמו. נראה שזאת אחת הסיבות שבעבורה כינסה הרשות לני"ע את אנשי החשבונאות והביצועיסטים המשפטיים של החברות הציבוריות בבית מלון תל אביבי. נוכחנו באירוע ופגשנו סמנכ"לי כספים רבים ואנשי ביצוע שונים מהארגונים, שבאו ללמוד על השינויים המפליגים שיידרשו בדרך הדיווח שלהם לציבור כחלק מיישום המלצות ועדת ברנע.

הנוכחות היתה נרחבת ומפתיעה. גם עו"ד לייזה חיימוביץ, המשמשת כמנהלת המחלקה הבינלאומית ויועצת בכירה ליו"ר טרי, הופתעה. "חשבנו לערוך את האירוע באודיטוריום שלנו שיכול להכיל עד 50 איש בירושלים", אמרה בפתח דבריה "אחר כך שינינו והחלטנו לקחת מלון. ציפינו ל-200 והגיעו 1,000." כך שנראה שהחברות בהחלט לקחו את העניינים ברצינות והתפקדו לשמוע את החידושים שיש לועדת ברנע להציע, ובעצם - לדרוש מהן.

לדבריו של יו"ר הרשות מתבססים החידושים הגדולים של ועדת ברנע על ארבעה עקרונות. הראשון הוא האחדת רמת הדיווח בין התשקיף לדוחות הכספיים. מבחינת תורת "הרלוונטיות" של טרי, הוא מסביר כי הדרישות והחקיקות החדשות נועדו להעלות את רמתה של אותה רלוונטיות של דפי התשקיף שמכינות החברות כחלק מהליכי הגיוס שלהן.

העיקרון השני הוא על רמת האחריות. "לא אמורים להיות הבדלים ברמת האחריות" מסביר טרי "מה שאנו עושים כאן זה הכנסת סדר שיבוא ויחזק את אמון הציבור". העקרון השלישי הוא במה שמכונה כעת כ"מידע הצופן את פני העתיד". מאחורי שם הקוד הארוך הזה מסתתרת הענקת האפשרות החוקית להנהלות של החברות הציבוריות בכדי שתוכלנה לבצע הערכות לרבעונים עתידיים. דבר זה מאוד נפוץ ומקובל בקרב החברות האמריקאיות. שם נהוג על ידי הנהלות של חברות מג'נרל אלקטריק ועד לצ'ק פוינט, לבוא ולהעניק הערכות לביצועי ההכנסות והרווחיות שלהן בעתיד. בארץ זה לא התקיים משום שהמצב החוקי אפשר לכאורה למשקיעים לתבוע את הנהלות החברות במידה ולא דייקו בתחזיות שלהן.

המצב טרום ועדת ברנע הקשיח את עמדות ההנהלות שחששו מלהעניק תחזיות שיכולות להיות מופרכות. הקלות בעניין זה הן דבר מבורך המזמין את הציבור לבוא וללמוד יותר על עסקי החברות, ולא להסתמך רק על האופטימיות או הפסימיות של האנליסטים.

והעקרון הרביעי, לדברי טרי, הוא שיפור תרבות הדיווח. וכאן הוא מדבר על "הטמעה והפנמה של ההוראות החדשות". אנחנו הבנות זאת כך שהוא לא מעוניין שהן תהפוכנה לאותיות מתות בספר החוקים. יש צדק בדבריו, ועדות רבות מדי כתבו דו"חות רבים מדי, שיושמו מעט מדי.

במקביל הסביר טרי את מהפכת השירות של הרשות כלפי החברות הציבוריות. הוא מדבר על מתן שירות לכל חברה, כך שהיא לא תדרש לגורמים רבים בתוך הרשות. "היום יש לרשות one stop shop לכל חברה" הוא מסביר. חלק נוסף במהפכה של השירות הוא יצירת הליך הגשת תשקיפים בהתכתבות. דבר שהיה מוכר בארה"ב, אבל בארץ הוכנס רק בתקופתו של טרי. מדובר בזירוז אמיתי של הליכי הכנת התשקיף או "השתלבות פחות טראומטית של תהליך הגיוס מבחינת החברה".

ככלל סבור טרי כי עדיין קיים חשש בחברות הציבוריות לגשת לרשות לני"ע. "אני עדיין שומע שמפחדים לגשת לרשות, ולא יודעים מה יהיו התוצאות". טרי אף קרא לחברות לנצל את הליכי הפרה-רולינג שמעניקה הרשות.