אופן ניכוי הוצאות הקמה בחברת ביטוח
ע"מ 51006/12 ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
תקציר ע"מ 51006/12
ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ
נ' פקיד שומה למפעלים גדולים
בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי הוצאות שונות (בעיקר הוצאות שכר עבודה והוצאות נלוות) שהוציאה חברת ביטוח עובר למועד שבו קיבלה אישור מבטח מהמפקח על הביטוח - הן הוצאות טרום הקמה אשר יש להוונן לנכס.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
------------------------------------------------------
בשנים הרלוונטיות עסקה שלמה אחזקות וקבוצת החברות אשר בהן היא מחזיקה בתחום הליסינג התפעולי. ביום 29.12.2005 הגישה שלמה אחזקות בקשה להקמת חברת ביטוח, היא המערערת. ביום 13.9.2006 התקבל אישור עקרוני מהמפקח להקמת חברת ביטוח, ובהתאם יוסדה המערערת ביום 3.10.2006. ביום 5.11.2007 ניתן הרישיון הסופי מטעם המפקח על הביטוח לעסוק בביטוח. מחודש אוקטובר 2006 ובשנת 2007 הוציאה המערערת סכום של כ-18 מיליון ש"ח בקשר לעסקי הביטוח. 14 מיליון ש"ח נרשמו כהוצאות שוטפות שחלקן הגדול הן בחשבון משכורות וחשבונות נלווים לכך, והן בבסיס המחלוקת נשוא ערעור זה.
לשיטת המשיב, הוצאות אלו הן הוצאות הקמה והוצאות טרום הפעלה ולכן הן אינן מותרות בניכוי. נוסף על כך, לטענת המשיב, המערערת הציגה את ההוצאות שבמחלוקת כהוצאות טרום הקמה בבקשותיה לאיחוד שונות המס, בדוח ההתאמה למס ובדוחותיה הכספיים. אף החברה הציבורית שלמה אחזקות הציגה מצג זה בדיווחיה. לשיטת המשיב, יש במצגים אלו משום הודאת בעל דין המחייבת את המערערת, ומכל מקום יש בה כדי ללמד שמדובר בהוצאה הונית.
דיון
----
לעניין מצגי המערערת - מצגים אלו מעידים כי היא התייחסה במועדים שונים להוצאות שבמחלוקת כהוצאות טרום הקמה הוניות. כדי לסתור מצגים אלו על החברה להוכיח כי מהותן של ההוצאות היא אחרת ויש לסווגן כהוצאות שוטפות. נטל ההוכחה במקרה דנן הורם, וזאת בשל מצגיה של המערערת. בפסיקה נקבע בקשר להוצאות הקמה כי יש לבחון אם מדובר בהוצאות שהוצאו בזמן שהעסק היה קיים, שאם כן לא יראו את ההוצאה כהוצאת טרום הקמה. הוצאות טרום הקמה הן מעצם הגדרתן הוצאות הוניות שיש להוונן לנכס, הלוא הוא העסק עצמו. עוד נקבע בפסיקה כי יראו עסק כקיים במועד שבו היה בשל דיו כדי להניב הכנסות. כידוע, כדי שניתן יהיה להכיר בהוצאות לצורך סעיף 17 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, על ההוצאה להיות פירותית וכרוכה בסוג העסק וההכנסה.
יש לקבל את הנחת המשיב כי קודם לקבלת אישור הממונה, המערערת לא הייתה יכולה לעסוק בפעילות שוטפת המניבה הכנסות. העובדה שהגדרת התפקיד של העובדים לא השתנתה אינה מלמדת בהכרח שהפעולות אשר ביצעו עובדים בתקופה שלפני 1.1.2008 אינן פעולות לשם הקמת העסק. על פי הגיונם של דברים נראה כי ישנן פעולות אשר במרכזן פיתוח "פס הייצור" להנפקת הפוליסות ועליהן עמלו עובדי המערערת, כמו למשל הערכות, מחקר, סקר שווקים, בחינת ניהול סיכונים, אקטואריה וכדומה. נראה כי רק לאחר קבלת אישור כמבטח, ועבור פרק זמן כזה או אחר התואם את השוק הביטוחי, הן יכולות לבוא בגדר תחזוקה. כל עוד העסק אינו משווק פוליסות אין מה לתחזק.
עוד טוענת המערערת כי אלמלא דרישות המפקח להקמת המערערת כחברה נפרדת, היו ההוצאות שבמחלוקת מסווגות כהוצאות שוטפות תחת פעילות הקבוצה. יש לדחות טענה זו. גם אם נקבל את הטענה כי הפעילות הביטוחית קשורה ואפילו אינטגרלית במידה מסוימת לפעילות שאר חברות הקבוצה, קבלת טענה זו בפני עצמה אינה הופכת את חברת הביטוח לישות אחת עם שלמה אחזקות לצורכי מס. כניסתה של המערערת, גם לדעתה, מהווה החלטה אסטרטגית של כניסה לתחום פעילות חדש ומשמעותי. תחום זה אמנם משיק לפעילות המערערת, אך הוא עומד בפני עצמו. אפשר לראות את הקמת חברת הביטוח כהקמת פס ייצור חדש, אשר גם אם ההוצאות בגין הקמתו נרשמו תחת חברה שכבר קיימת יש לראותן כהוצאות הקמה. לפיכך, אין לתת משקל לטענות המערערת כי אלמלא הוקמה החברה הנפרדת היו הוצאות השכר מסווגות כהוצאות שוטפות.
פעילויות הכרחיות נוספות אשר נעשו בחברה ובאות לידי ביטוי בהוצאות השנויות במחלוקת הן אקטואריה, ייעוץ, גיוס עובדים, ספרות והשתלמויות, רישיונות, מחשוב ופרסום. גם פעולות אלה אינן מהוות את התשתית או "פס הייצור" שעליו פועלת חברת הביטוח. על כן, אין להתערב בשיקול דעת המשיב כי הוצאות אלו הן הוצאת טרום הקמה.
תוצאה
--------
הערעור נדחה. המערערת חויבה בהוצאות בסך 50,000 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בתל אביב
לפני כב' השופט מ' אלטוביה
ניתן ב-30.10.2014

מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.

יו"ר ועד אל על נגד רגב: "מהלך שירסק את התעופה הישראלית"
שרון בן יצחק יצא נגד כוונת שרת התחבורה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו קוסט וויז אייר, שיהיה בנתב"ג ויכלול צוותים ישראליים. לדבריו, "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור"
יו"ר ועד עובדי אל על, שרון בן יצחק, יוצא במתקפה חריפה על שרת התחבורה מירי רגב, בעקבות היוזמה שלה להקים בישראל בסיס פעילות לחברת הלואו-קוסט ההונגרית וויז אייר. לדבריו, מדובר בצעד פופוליסטי וחסר אחריות שעלול להמיט פגיעה קשה על ענף התעופה המקומי.
בשלב זה, קבעה רגב כבר שיחות עם מנכ"ל וויז אייר והיא בוחנת את הקמת הבסיס בנמל התעופה בן‑גוריון. המהלך הוגדר על ידה כ"מהלך שובר שוק", שבמרכזו הקמת בסיס של ממש, שיכלול מטוסים ויכלול צוותים ישראליים, כולל טייסים ודיילים. לדברי רגב, התוכנית צפויה להוביל לירידה משמעותית במחירי הכרטיסים, להתרחבות היצע היעדים הבינלאומיים - בין היתר להודו, מרוקו ואף מזרח הרחוק - ולתחרות מוגברת בשוק המקומי. כתנאי למהלך, השרה דרשה שוויז אייר תתחייב להמשיך ולהפעיל טיסות גם בעתות חירום, כפי שנדרש מחברות תעופה ישראליות - מה שיכול לשפר את הקיימות והרציפות התעופתית במצבי סיכון. בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים במשרד התחבורה, בהם השתתפו אנשי מקצוע, רשות שדות התעופה והרשות לתעופה אזרחית. למרות התנגדויות נחרצות מצד גורמי רגולציה וכמה חברות תעופה ישראליות, הוחלט להמשיך ולמקד את המהלך, ולבצע עבודת מטה שתבחן לעומק את ההשלכות הכלכליות והרגולטוריות. המשרד אף הנחה לקדם פגישה עם הנהלת וויז אייר העולמית בהקדם.
בן יצחק טוען כי משרד התחבורה "זורע חול בעיני הציבור" כשהוא מציג את המהלך כפתרון להורדת מחירי הטיסות. לדבריו, גם אם השרה מבטיחה כרטיסי טיסה זולים - בפועל המחירים לא יירדו. במקום להתמודד עם הבעיה האמיתית, שהיא סירובן של חברות זרות רבות לשוב ולטוס לישראל מזה שנה וחצי בעקבות המצב הביטחוני, בוחרת רגב לקדם מהלך שעלול להחליש עוד יותר את חברות התעופה הישראליות. הוא הוסף כי הקמת מערך ובסיס קבוע של וויז אייר בישראל יוצרת אפליה ברורה מול החברות המקומיות, שכן החברה הזרה לא תחויב באותם כללים רגולטוריים ושיקולי ביטחון. "זהו תקדים מסוכן שאין לו אח ורע בעולם", התריע בן יצחק. "המשמעות היא העברת יעדים לחברות זרות, קריסה של החברות הקטנות, צמצום דרמטי של אל על ולבסוף השתלטות זרה על השוק, שתביא דווקא לעליית מחירים לציבור".
בן יצחק אף הרחיב את הביקורת מעבר לענף התעופה, ואמר כי מדובר במדרון חלקלק: "אם מאפשרים לחברה זרה לפעול בלי חובות רגולטוריות, מחר זה יכול לקרות גם במערכת הבריאות, בבנקאות ובתחומים נוספים. לפי השיטה הזו, כל עובד ישראלי ניתן להחלפה בעובד זול ממזרח אירופה". בהתייחסו לעבר, הזכיר יו"ר הוועד כי עובדי אל על היו אלה ששמרו על רצף תעופתי בתקופת הקורונה וגם בזמן המלחמה הנוכחית, כשחברות זרות הפסיקו את פעילותן בארץ. "אנחנו הוכחנו שאין לישראל על מי לסמוך מלבד על עצמה", אמר. לסיום, קרא בן יצחק לשרת התחבורה לעצור את המהלך: "אם תתעקש להמשיך בדרך הזו - היא תיזכר לדיראון עולם כמי שפגעה במו ידיה בתעופה הישראלית".