פרסמתם דעה פוליטית בפייסבוק? אתם עלולים למצוא את עצמכם מפוטרים
עובד המביע בעמוד הפייסבוק האישי שלו דעה הגובלת בגזענות או בהסתה עשוי להביך את המעסיק שעמו הוא מזוהה עד כדי הצדקה לפטרו. מה הגבול של חופש הביטוי והאם למעסיק מותר בכלל להתערב במעשיו של העובד ברשתות החברתיות? עו"ד אפרת דויטש מפנה זרקור אל הסוגיה הרגישה בתקופה האחרונה בעוד רעש המלחמה מהדהד מדרום, נדמה כי ציבור גדול פורק את תסכולו וזעמו ברשתות החברתיות באמירות זעם, כעס ולעיתים אף בקריאות צהלה לאור המצב המדיני. אלו מתבטאים כנגד האוכלוסייה הערבית בישראל וברצועת עזה ואלו מתבטאים כנגד מדינת ישראל וחייליה. רק היום, כותרות האינטרנט געשו עקב פיטוריה של עובדת בעיריית לוד שהגיבה בפייסבוק הפרטי שלה וייחלה למותם של עוד חיילי צה"ל בעזה נשאלת השאלה, האם מעביד רשאי לפטר עובד בגין פרסום סטטוס כזה והאם יש הבדל בין מעביד ציבורי למעביד פרטי? לפני כ-40 שנה כתב כבוד השופט לנדוי כי "חופש הביטוי המובטח לכל בישראל אין פירושו קריאת דרור למסיתים ולמתנכלים מבחוץ ולמחריבים מבית". לא היינו נדרשים לנושא ביחסי עבודה, לולא היו עובדים שונים מקושרים למקומות העבודה, לעמיתים לעבודה או מזדהים בפרופילים שלהם כעובדים של מקום עבודה מסוים. האם רשאי מעסיק פרטי לעסוק במתפרסם ברשתות החברתיות? האם הוא חייב לעשות כן? העמדה הערכית של המעסיק הקושי כאן הוא כפול; ראשית, חופש הביטוי הוא אחד מאבני היסוד של הדמוקרטיה. שנית ויתרה מכך, הפרופיל והפוסט בפייסבוק ודומיו הם חלק מחייו הפרטיים של העובד, זירה שאינה קשורה או אמורה להיות קשורה למקום העבודה. הנושא אינו חדש או ייחודי לרשתות החברתיות. באותה מידה נוכל לשאול האם יכול מעסיק לפטר עובד לאחר שהוא הורשע בהכאת אשתו, כעמדה ערכית של המעסיק, או שמא מדובר בעבירה שאינה קשורה למעסיק, לא נעשתה בחצריו ולכן גם אינה רלוונטית. ישנו הבדל מהותי בין אמירות הנאמרות ברשתות החברתיות על ידי אינדיבידואל אנונימי לבין אמירותיו של אדם אשר ניתן לייחס לו מסגרת עבודה אליה הוא משויך. במקרה האחרון, קיים חשש וודאי לנראות, עת דברי ההסתה של העובד היחיד עשויים להתפרש בעיני הציבור הקורא כעמדת הארגון כולו. זאת, כאשר המעסיק ממשיך להעסיק את העובד למרות התבטאויותיו החמורות, ומי בכלל יכול לקבוע מהי התבטאות חמורה. חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע מפורשות כי אין להפלות אדם, בין היתר, בקבלתו לעבודה או בפיטוריו על רקע השקפת עולמו, דעותיו הפוליטיות ו/או שירותו הצבאי. אך האם תכלית חוק זה היא להוביל לכדי אבסורד, שעה שעובדים רבים המזוהים כנציגים בכירים או זוטרים של חברות פרטיות מתבטאים ברשתות חברתיות באמירות פוליטיות וחברתיות בעלי תכנים המלאים בהסתה? זאת, כאשר אמירות אלו פוגעות לא אחת באופן ישיר בתדמית המעסיק הפרטי שלהם וגורמות לנזק בלתי הפיך לרבות אי אמון של הציבור באותו המעסיק ובתוצריו. אווירה עוינת במקום העבודה חופש הביטוי של עובדים ברשתות החברתיות עלול גם לשאת עימו השלכות ביחסים הבין אישים במקום העבודה, עת עמיתים לעבודה מתעמתים מילולית זה עם זה ויוצרים אווירה עוינת במקום העבודה, ואף לא אחת מדווחים בקול צעקה רמה לממונים עליהם על האמירות שנחשפו אליהם ודורשים מהמעסיק למגר את התופעה. במגזר הציבורי, התקשי"ר שחל על עובדי שירות המדינה קובע איסורים על התבטאויות פומביות של עובדים, מתוך הבנה כי עובד ציבור מייצג את המוסד שבו הוא עובד, ובמטרה לשמור על אמון הציבור בשירות הציבורי. שם, מקבל על עצמו העובד, מלכתחילה, מגבלות על חופש הביטוי שלו. במגזר הפרטי ישנם כלים רבים אשר באמצעותם יכול המעסיק הפרטי לרסן את חופש הביטוי של עובדיו, וזאת לאחר שבדק ומצא כי העובד באמירותיו מוצג כלפי כולי עלמא כעובד של החברה שלו וכי תוכן האמירה יוביל לפגיעה בתדמית עסקו של המעסיק או במרקם יחסי העבודה במקום העבודה. לעיתים אף הסכמים קיבוציים, קוד אתי או נהלים פנימיים מסדירים מפורשות מקרים שבהם עובד מסית לגזענות ואת הפררוגטיבה של המעסיק לפעול בנושא. נראה כי בנסיבות מסוימות יכול המעסיק לזמן את העובד לבירור משמעתי על דברים שפרסם, שהרי מדובר במעשים שיכולים להתפרש לכדי עבירה פלילית, לדוגמא בגין פרסום חומר בעל תכנים של הסתה לגזענות. אם עולה חשש ודאי של המעביד כי התבטאויות העובד ברשתות החברתיות הובילו לנזק תדמיתי של החברה, ייתכן כי יהיה אף מקום לשקול נקיטת אמצעים חמורים יותר כנגד העובד. בעיניי, נכון יותר להישיר מבט למציאות המורכבת של החיים כאן. אין בכוונתו של מי מאיתנו להיעלם כפרט או כקבוצה מהחיים בישראל. את הסבלנות, הסובלנות, הרגישות והיעדר הגזענות לא הצליחה מערכת החינוך להנחיל. מי ייתן ויידעו המעסיקים לעשות כן. עו"ד אפרת דויטש היא בעלת משרד עורכי דין המתמחה ביחסי עבודה פורסם באתר תקדין הפורטל המשפטי מבית חשבים מידע עסקי http://www.takdin.co.il/Pages/LegalNews.aspx (*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים?
הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.
וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.
הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה). מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.
על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:

עורך דין מהצפון חשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת רשות המסים חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל
העלמות מס הן מכת מדינה. גופים רבים עובדים באופן לגיטימי ומתכננים לשלם כמה שפחות מס. גופים רבים אחרים עוברים על החוק. זאת העלמת מס בידיעה, בהכוונה, זו גניבה. כל העלמת מס היא גניבה מכולנו - אם כולם ישלמו, כולם ישלמו פחות.
רשות המסים, באמצעות פקיד שומה חקירות חיפה והצפון, מנהלת חקירה כנגד עו"ד נאשד אבו ריא, תושב סחנין, החשוד בהעלמת הכנסות של 8 מיליון שקל. החשוד הובא היום לבית משפט השלום בחיפה ושוחרר בתנאים מגבילים. מבקשת המעצר עולה כי על פי ניתוח חשבונות הבנק של החשוד והשוואתם לדיווחיו למס הכנסה בשנים 2021-2024 נמצאו הפרשים של כ-8 מיליון שקל, שמקורם בשיקים, מזומנים והעברות לחשבון הבנק.
בנוסף, מממצאי החקירה עולה כי החשוד ניהל ספרים כוזבים תוך שימוש במרמה ותחבולה במזיד על מנת להתחמק מתשלום מס כדין. כאמור בית המשפט השלום בחיפה החליט לשחרר את החשוד
בתנאים מגבילים. החקירה נמשכת.
רשות המסים מגבירה בשנים האחרונות את פעילות האכיפה בתחום בעיקר באמצעות מאגרי מידע, שיתופי פעולה עם גורמים בענף, וחיפושים יזומים - הרשויות מנסות לפצח את "מעגל העלמה" ולפגוע בכדאיות של ניהול הכנסות מוסתרות. החקירה הנוכחית,
מהווה חלק ממאמץ רחב יותר להגברת המשמעת הפיננסית בכל ענפי המשק.
- כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
- לאחר עשור של הכנסות, חשד של העלמות מס של מעל מיליון שקל בוילת יוקרה באילת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, כל סיפור של העלמה חושף את האתגרים שמולם ניצבת רשות המסים, בניסיונה להתמודד עם הון בלתי מדווח במשק הישראלי. בעוד החקירה נמשכת, השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם המקרה הזה יהפוך
לתמרור אזהרה עבור אחרים הפועלים מחוץ למערכת.