גביית חוב מס דחוי מיורש

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר ע"מ 8944/10 פלוני נ' פקיד שומה חיפה

תקציר ע"מ 8944/10

פלוני נ' פקיד שומה חיפה

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ערעור שעניינו גביית חוב מס דחוי מיורש. בית המשפט פסק כי על היורש לשלם את חוב המס הדחוי וכי לא עומדת לזכותו להגיש השגה על האמור, שכן מדובר בתביעה לתשלום מס חלוט במסגרת הסכם שומות שנחתם עם המוריש. עוד נפסק כי במקרה הנדון לא חלה התיישנות על חוב המס.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

המערער הוא בנו של המנוח (להלן: "המנוח"). חלקו בעיזבון מכוח צו ירושה הוא מחצית מכלל העיזבון. בחודש ספטמבר 1995 מכרו המנוח ואחיו את מניותיהם בחברה פלונית לאחיהם. בתמורה למכירת המניות קיבלו סכום של כ-109 מיליון ש"ח במזומן וכן זכויות בעלות בקניון "לב חדרה" (התמורה שלא במזומן).

במסגרת הסכם שומה שנערך ב-1995 בין היתר גם לעניין המנוח, התקבלה בקשת האחים לדחות את המס בגין התמורה שלא במזומן. בהתאם להסכם חוב המס יחול גם על יורשיו של המנוח. בשל טעות של המשיב לא דווח חוב המס הדחוי ואף לא נתבע לאחר הסכם שומת המנוח. במסגרת הטיפול השומתי גילה המשיב את הטעות הנוגעת לאי דיווח חוב המס הדחוי, עמד על היקפה, וביום 23.4.2009 הוציא מסמך שכונה "הודעה שומה" לשנת המס 1995 ליורשי המנוח וביניהם גם למערער, ובו דרישה לתשלום מס בסכום העולה על 32 מיליון ש"ח.

דיון

הסכם שומת המנוח כמסיים ההליך השומתי וכמקור לחוב מס חלוט - עם קבלת "הודעת השומה" ביקש המערער להתייחס אליה כשומה בשלב א', באופן שתעמוד לזכותו האפשרות להגיש השגה. המשיב טען כי "הודעה השומה" אינה אלא תביעת חוב מס חלוט שעל המערער לשאת בו בהתאם לחלקו בעיזבון המנוח. בית המשפט פסק כי מסמך "הודעה השומה" על אף צורת המסמך ותוכנו אינו אלא תביעה לתשלום חוב מס חלוט שאין עליו עוד עוררין. זאת שעה שהמשיב הוכיח (ולא הוצגה ראיה נוגדת לכך) כי חוב המס הדחוי כולו לא נתבע ולא שולם עד למועד שבו הוצא אותו מסמך.

נפסק כי החובה לשלם את המס הדחוי קמה בעקבות הסכם שומת המנוח - הסכם שנחתם כדין בין המנוח לבין המשיב בשלב ב' של הליכי השומה, קרי לאחר תום שלב ההשגה שבעקבותיו אף שולם סכום המס החלקי שבו התחייב המנוח מכוחו של אותו הסכם. הסכם שומה ככל חוזה אחר מחייב מהמועד שבו היה קיבול תואם להצעות שהועלו וגמירות דעת מלאה לעניין תנאיו, בין ששודר ההסכם ובין שלאו. לפיכך, בדין דחה המשיב כל תביעה להליכי שומה בנוגע לחוב המס הדחוי.

אשר על כן, יש לדחות את ערעור המס שהגיש המערער. לאור התוצאה האמורה, רשאי היה המשיב ואולי אף חלה עליו חובה לנקוט הליכי גבייה בהתאם להודעה שנשלחה למערער בשנת 2009 - הודעת דרישת חוב מס - על-פי הסיפא של סעיף 152(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, וכן הודעת דרישה לפי פקודת המסים (גבייה).

ההליך האזרחי שניהל המשיב כנגד המערער על דרך הזהירות - לעניין טענת ההתיישנות שהעלה המערער, שלפיה דחיית המס לא נעשתה לשנים 2003, 2004 ו-2005 אלא רווח ההון התגבש בשנת 1995, ומאותו מועד יש למנות את תקופת ההתיישנות ולפיכך תביעת המשיב התיישנה - בית המשפט פסק כי המס אכן התגבש בשנת 1995, אולם הסכם שומת המנוח אפשר דחייה בתשלום המס באופן שלא ניתן היה לתובעו לפני סוף שנת 2003 - הוא המועד לגביית החוב לפי הסכם שומת המנוח.

הסכם השומה הוא חוזה מחייב. בדומה להלוואה שבה מתגבשת החובה להחזיר החוב עם קבלת ההלוואה, הרי ככל שיש הסכמה לפירעון בחלקים - מחייבת הסכמה זו את הצדדים ואין המלווה רשאי לתבוע החזר בניגוד למועדי פירעון התשלומים המוסכמים, וזאת בהיעדר הפרה של תנאי החוזה.

מהאמור עולה כי ניתן היה לתבוע את חוב המס הדחוי לפי הסכם שומת המנוח החל משנת 2003. לפיכך תביעתו בשנת 2009 על ידי המשיב - כתביעת חוב אזרחי חלוט - לא התיישנה. החובה לשלם את המס הדחוי חלה הן על המנוח והן על המערער כיורשו על פי שיעור חלקו בעיזבון, והיה עליו להשלים ולבצע חובו מיד עם קבלת "הודעה השומה". אף היה עליו לעשות כן מיוזמתו וללא הודעת דרישה עוד בשנת 2003.

למרות אופן התנהלות המשיב במקרה זה - התנהלות המחייבת עריכת בדק בית לעניין אופן הדיווח והשידור של חובות מס נדחים והבקרה הנדרשת - אין להשלים עם התנהלות המערער אשר הוכח כי ידע על חוב המס הדחוי, היה ער ליתרונות בהסכם שנחתם בין המנוח למשיב, והמתין לחלוף תקופת ההתיישנות כדי לנסות ולהתעשר שלא כדין על חשבון הקופה הציבורית. הגם שעל רשות ציבורית חלים חובת תום הלב וההגינות, אין בכך כדי לפטור את הנישום במקרה כזה מן החובה לעמוד בתנאי ההסכם בכלל, וביודעו על תנאיו וקיום החוב והיקפו בפרט.

תוצאה

הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 150,000 ש"ח. משמדובר בחוב מס חלוט, עומדת הסמכות למשיב לאכוף את ביצוע התשלום לפי הוראות פקודת המסים (גבייה) או כחוב אזרחי אחר מכוח ההליך האזרחי.

בבית המשפט המחוזי בחיפה

לפני כב' השופטת ש' וסרקרוג

ניתן ב-3.9.2012

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

עולים לישראל
צילום: רשתות חברתיות סעיף 27

העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה

הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד

עוזי גרסטמן |

מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.

העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).

נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.

המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.