הזכאות לשעת הנקה לעובדת לאחר לידה

עובדת חזרה לעבודה לאחר חופשת לידה. המעסיק מעוניין לדעת מהם תנאי הזכאות של העובדת לשעת היעדרות ללא ניכוי משכרה ("שעת הנקה") - תשובה מאת עו"ד דנה להב

סעיף 7(ג)(3) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: "החוק" או "חוק עבודת

נשים") קובע, כי עובדת רשאית להיעדר מעבודתה, מתום חופשת הלידה, למשך 4 חודשים מאותו יום, שעה אחת ביום, ללא ניכוי משכרה, בתנאי שהעובדת מועסקת במשרה מלאה. הזכאות להיעדר כאמור קרויה בפי כל "שעת הנקה", על אף שהחוק אינו נוקט במונח הזה כלל. דהיינו, החוק אינו מתנה את הזכאות בכך שהעובדת אכן תיניק את ילדה בפועל.

החוק אינו מסייג את הזכאות לשעת הנקה בכך שלעובדת יהיה וותק מסוים במקום העבודה. כלומר גם אם עובדת התחילה לעבוד במקום עבודה חדש מיד לאחר הלידה, היא תהיה זכאית לשעת הנקה. לפיכך, עובדת החוזרת לעבודה לאחר לידה ומועסקת במשרה חלקית, אינה זכאית לשעת הנקה.

עובדת שעבדה 12 חודשים או יותר אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, תהיה זכאית לחופשת לידה באורך של 26 שבועות (אלא אם תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה בגין אשפוזה ו/או אשפוז הילוד ו/או לידה של יותר מילד אחד. מתוך התקופה כאמור ישולמו דמי לידה עבור 14 שבועות בלבד). במקרה זה, ייספרו ארבעת חודשי זכאותה לשעת הנקה מתום חופשת הלידה של 26 שבועות (בהנחה שאינה זכאית להארכת חופשת הלידה בתשלום כאמור) או מתום חופשת הלידה שקוצרה על-ידי העובדת, אם קוצרה. יודגש, כי ארבעת חודשי הזכאות לשעת הנקה ייספרו מתום חופשת הלידה כאמור גם אם העובדת הייתה זכאית להאריך את חופשת הלידה לתקופה ארוכה מ- 26 שבועות (בין אם מכוח חוק עבודת נשים ובין אם מכוח הסכמה עם המעסיק). במילים אחרות, אם עובדת כאמור האריכה את חופשת הלידה שלה מעבר ל- 26 שבועות בחל"ת, תתקצר זכאותה לשעת הנקה בהתאמה (לדוגמא, אם האריכה בחל"ת של חודש מעבר ל- 26 שבועות, תהיה זכאית לשעת הנקה של 3 חודשים ממועד חזרתה לעבודה, וכן הלאה).

עובדת שעבדה פחות מ- 12 חודשים אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, תהיה זכאית לחופשת לידה באורך של 14 שבועות (אלא אם תהיה זכאית להאריך את חופשת הלידה בגין אשפוזה ו/או אשפוז הילוד ו/או לידה של יותר מילד אחד). לגבי עובדת כאמור, הזכאות לשעת הנקה תחל מתום חופשת הלידה של 14 שבועות (בהנחה שאינה זכאית להארכת חופשת הלידה בתשלום כאמור לעיל), גם אם העובדת תהיה זכאית לחל"ת (בין אם מכוח חוק עבודת נשים ובין אם מכוח הסכמה עם המעסיק).

לסיכום, החוק מקנה לעובדת במשרה מלאה זכות להיעדר מעבודתה שעה ביום, ללא ניכוי משכרה, במשך 4 חודשים מתום חופשת הלידה לה היא זכאית על פי החוק. הזכות הקבועה בחוק, היא זכות להיעדר שעה ביום מבלי ששכרה יפגע. יצוין, כי אין מדובר בזכות לתשלום שעה נוספת ליום או בזכות לתוספת שכר. לפיכך, אם עובדת אינה מנצלת את זכותה להיעדר כאמור, אין היא זכאית לתשלום נוסף מעבר לשכרה הרגיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?

למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית 

משה כדר |
נושאים בכתבה גילוי מרצון

לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.

ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.

כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת  בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:

תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?

הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

מזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסיםמזוודה עמוס בכדורי ויאגרה, צילום: דוברות רשות המסים

בפעם השניה: ניסה להבריח 30,000 כדורי ויאגרה - ונתפס בנתב"ג

הנוסע, שכבר נתפס בעבר בניסיון הברחה דומה, חזר מהודו כשבמזוודותיו 30 אלף כדורים בשווי מוערך של 600 אלף שקל; הכדורים ללא אישור משרד הבריאות; דרכונו נלקח ובמכס בוחנים הגשת כתב אישום

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות המסים

נסיונות ההברחה בנתב"ג מייצרים לאחרונה כותרות, הפעם מדובר כבר בפעם השניה שהאדם הזה מייצר כותרת. תושב קריית אתא, שחזר לישראל אחרי חמישה ימי שהות בהודו, נעצר באולם הנוסעים של נמל התעופה בן-גוריון, כשבמזוודותיו 30,000 כדורי ויאגרה לא מאושרים לשימוש על פי חוקי משרד הבריאות.

הכדורים, שערכם מוערך בכ-600 אלף שקל, נתפסו על ידי בודקי המכס אחרי שהנוסע ניסה לעבור דרך המסלול הירוק. בדיקה קצרה של המזוודות חשפה: שתי מזוודות עמוסות בכדורים.

מדובר ככל הנראה במהלך מתוכנן מראש, ולא בניסיון חד-פעמי. מחקירה שבוצעה על ידי יחידת הסמים והמכס של נתב"ג (יס"מ) עולה כי מדובר בהברחה נוספת של אותו אדם - משה לוי -אשר נתפס כבר בחודש אפריל האחרון באירוע דומה. אז גם הובא בפני שופט, שוחרר בתנאים מגבילים, ודרכונו נלקח ממנו.

המקרה הנוכחי התרחש בטיסת הראשונה בה חזר אחרי שהשיבו לו את הדרכון, צעד שמעלה שאלות לא פשוטות על האפקטיביות של ההגבלות שהוטלו עליו בעבר.

גם הפעם הובא לוי בפני שופט בית משפט השלום בראשון לציון, ושוחרר בתנאים מגבילים. דרכונו נלקח ממנו לתקופה של 180 יום, בזמן שבמכס שוקלים אם להגיש נגדו כתב אישום.