פריסת השבח גם למקבל זכות במקרקעין במתנה ללא תמורה

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

תקציר וע 1290/09 1. אילנה גוטצייט; 2. זואי גוטצייט נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב
עו"ד לילך דניאל |

תקציר וע 1290/09

1. אילנה גוטצייט; 2. זואי גוטצייט נ'

מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריעה ברוב דעות במחלוקת בין הצדדים, באשר לפרשנות התיבה "תקופת הבעלות בנכס" שבסעיף 48א(ה)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). ועדת הערר פסקה כי מקבל המתנה נכנס לנעלי מעביר המתנה גם בנוגע לביצוע הפריסה - זאת בניגוד לעמדת המשיב, שסבר כי תקופת הפריסה מצטמצמת לתקופה אשר מיום העברת הנכס במתנה בפועל ועד יום המכירה.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

ביום 2.12.2007 מכרו העוררות זכויות במקרקעין בחלקה 67 בגוש 7226. זכויות אלו נרכשו על ידי גברת אסתר כהן (אמה של העוררת 1) בתאריך 21.6.1987, תמורת סך של 32,500 דולר. ביום 20.8.2007 העבירה את הזכויות לעוררות בהעברה ללא תמורה. על פי העברה זו, בבעלות העוררת 1 52% מהזכויות בחלקה 67, ובבעלות העוררת 2 48% מהזכויות בחלקה 67.

השאלה נשוא הערר היא אם לעניין העוררות (המוכרות) מצטמצמת תקופת הפריסה לזמן שמיום העברת הנכס במתנה בפועל ועד יום המכירה, או שמקבל המתנה נכנס לנעלי המעביר גם בנוגע לביצוע הפריסה. לדעת המשיב הפריסה אינה אפשרית, היות שלשיטתו תקופת הבעלות בנכס מתחילה באותה שנה שבה הועברה הבעלות. לטעמו, בסעיף 48 לחוק עצמו יש הגדרה מיוחדת וספציפית לעניין תקופת הבעלות בנכס. המחוקק בחר שלא להחיל על סעיף 48 לחוק את הכללים הרחבים, ואת ההבחנה אם מדובר בהעברה ללא תמורה או עם תמורה.

מנגד, העוררות טוענות כי פריסת השבח מכוח סעיף 48א(ה)(1) לחוק אפשרית לתקופה של ארבע שנות מס (2007-2004), היות שהן נכנסות לנעלי הגברת אסתר כהן לכל דבר ועניין בהתאם לעקרון רציפות המס אשר בא לידי ביטוי בסעיף 21(ב) לחוק, שכן במקרה של מתנה - יום הרכישה הוא היום שבו רכש נותן המתנה את הנכס הנמכר. לפיכך אין זה סביר כי מקבל המתנה אינו נכנס לנעלי נותן המתנה לצורך פריסת השבח הריאלי.

דיון

סעיף 48א(ה)(1) לחוק שכותרתו הראשית היא "המס על השבח" קובע כלהלן:

"המוכר רשאי לבקש כי המס על השבח הריאלי יחושב כאילו נבע השבח בחלקים שנתיים שווים, תוך תקופה שאינה עולה על ארבע שנות מס או על תקופת הבעלות בנכס, לפי הקצרה שבהן, והמסתיימת בשנת המס שבה נבע השבח (להלן 'תקופת הפריסה')...".

המחלוקת בין הצדדים היא פרשנות התיבה "תקופת הבעלות בנכס" שבסעיף 48א(ה)(1) לחוק - אם תקופת הפריסה מצטמצמת לתקופה שמיום העברת הנכס במתנה בפועל ועד יום המכירה, או שמקבל המתנה נכנס לנעלי מעביר המתנה גם בנוגע לביצוע הפריסה.

תכלית חקיקת פריסת השבח שלפי סעיף 48א(ה) לחוק היא לבזר את ההתעשרות על חלק של אותה תקופה (מקסימום ארבע שנים), כדי שאפשר יהיה לנצל באופן הגיוני ונכון יותר (ככל האפשר) את מדרגות המס על פני כמה שנות צבירת הרווח, ובכך לחתור לתשלום "מס אמת". הגבלת תקופת הפריסה לארבע שנים היא נקודת האיזון שקבע המחוקק בין עקרון מס האמת לבין אילוצים של פרוצדורה ושל נוחות מנהלית, בבחינת "מוטב מעט מכלום".

סעיף 48א(ה) לחוק מגדיר את תקופת הבעלות בנכס כ"תקופה שתחילתה בתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה הגיעה הזכות במקרקעין לידי המוכר וסיומה בתום שנת המס שבה יצאה הזכות במקרקעין מידיו". את התיבה "שנת המס שבה הגיע הזכות במקרקעין לידי המוכר" אפשר לפרש בשני אופנים כלהלן: הראשון - שנת המס שבה הגיעה הזכות לידי המוכר מתייחסת לשנת המס של המוכר לצורך חישוב מס השבח; והשני - שנת המס שבה הגיעה הזכות לידי המוכר מבחינה פורמלית משפטית.

נקודת המוצא היא לשון החוק, והשאלה היא אם לאפשרויות השונות יש עיגון - ולו מינימלי - בלשון ההוראה. מבין האפשרויות הלשוניות השונות, יש לבחור את האפשרות המגשימה את מטרתה של חקיקת המס.

לנוכח תכלית החקיקה בעניין פריסת השבח שלפי סעיף 48א(ה) לחוק בקשר עם "ביזור ההתעשרות" על פני תקופת צבירתה, ומאחר שמקבל המתנה מתחייב במס שבח גם בגין תקופת צמיחת השבח אצל נותן המתנה, וכן מאחר שלשון החוק "סובלת" גם פירוש אשר יתמוך בתכלית החקיקה - הרי יש להעדיף פירוש זה על פני פירושים אחרים.

בנושא ייחוס הממכר דחתה ועדת הערר את טענתן של העוררות, שלפיה הן מכרו זכויות בחלקות מסוימות ולא קרקע ליחידות ספציפיות.

תוצאה

הערר התקבל לעניין פריסת השבח.

בוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב

לפני כב' השופטת ר' שטרנברג אליעז והחברים עו"ד דן מרגליות ורו"ח צבי פרידמן

ניתן ב-14.2.2012

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.