פריסת השבח גם למקבל זכות במקרקעין במתנה ללא תמורה
תקציר וע 1290/09 1. אילנה גוטצייט; 2. זואי גוטצייט נ' מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב
תקציר וע 1290/09
1. אילנה גוטצייט; 2. זואי גוטצייט נ'
מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב
ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב הכריעה ברוב דעות במחלוקת בין הצדדים, באשר לפרשנות התיבה "תקופת הבעלות בנכס" שבסעיף 48א(ה)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). ועדת הערר פסקה כי מקבל המתנה נכנס לנעלי מעביר המתנה גם בנוגע לביצוע הפריסה - זאת בניגוד לעמדת המשיב, שסבר כי תקופת הפריסה מצטמצמת לתקופה אשר מיום העברת הנכס במתנה בפועל ועד יום המכירה.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
ביום 2.12.2007 מכרו העוררות זכויות במקרקעין בחלקה 67 בגוש 7226. זכויות אלו נרכשו על ידי גברת אסתר כהן (אמה של העוררת 1) בתאריך 21.6.1987, תמורת סך של 32,500 דולר. ביום 20.8.2007 העבירה את הזכויות לעוררות בהעברה ללא תמורה. על פי העברה זו, בבעלות העוררת 1 52% מהזכויות בחלקה 67, ובבעלות העוררת 2 48% מהזכויות בחלקה 67.
השאלה נשוא הערר היא אם לעניין העוררות (המוכרות) מצטמצמת תקופת הפריסה לזמן שמיום העברת הנכס במתנה בפועל ועד יום המכירה, או שמקבל המתנה נכנס לנעלי המעביר גם בנוגע לביצוע הפריסה. לדעת המשיב הפריסה אינה אפשרית, היות שלשיטתו תקופת הבעלות בנכס מתחילה באותה שנה שבה הועברה הבעלות. לטעמו, בסעיף 48 לחוק עצמו יש הגדרה מיוחדת וספציפית לעניין תקופת הבעלות בנכס. המחוקק בחר שלא להחיל על סעיף 48 לחוק את הכללים הרחבים, ואת ההבחנה אם מדובר בהעברה ללא תמורה או עם תמורה.
מנגד, העוררות טוענות כי פריסת השבח מכוח סעיף 48א(ה)(1) לחוק אפשרית לתקופה של ארבע שנות מס (2007-2004), היות שהן נכנסות לנעלי הגברת אסתר כהן לכל דבר ועניין בהתאם לעקרון רציפות המס אשר בא לידי ביטוי בסעיף 21(ב) לחוק, שכן במקרה של מתנה - יום הרכישה הוא היום שבו רכש נותן המתנה את הנכס הנמכר. לפיכך אין זה סביר כי מקבל המתנה אינו נכנס לנעלי נותן המתנה לצורך פריסת השבח הריאלי.
דיון
סעיף 48א(ה)(1) לחוק שכותרתו הראשית היא "המס על השבח" קובע כלהלן:
"המוכר רשאי לבקש כי המס על השבח הריאלי יחושב כאילו נבע השבח בחלקים שנתיים שווים, תוך תקופה שאינה עולה על ארבע שנות מס או על תקופת הבעלות בנכס, לפי הקצרה שבהן, והמסתיימת בשנת המס שבה נבע השבח (להלן 'תקופת הפריסה')...".
המחלוקת בין הצדדים היא פרשנות התיבה "תקופת הבעלות בנכס" שבסעיף 48א(ה)(1) לחוק - אם תקופת הפריסה מצטמצמת לתקופה שמיום העברת הנכס במתנה בפועל ועד יום המכירה, או שמקבל המתנה נכנס לנעלי מעביר המתנה גם בנוגע לביצוע הפריסה.
תכלית חקיקת פריסת השבח שלפי סעיף 48א(ה) לחוק היא לבזר את ההתעשרות על חלק של אותה תקופה (מקסימום ארבע שנים), כדי שאפשר יהיה לנצל באופן הגיוני ונכון יותר (ככל האפשר) את מדרגות המס על פני כמה שנות צבירת הרווח, ובכך לחתור לתשלום "מס אמת". הגבלת תקופת הפריסה לארבע שנים היא נקודת האיזון שקבע המחוקק בין עקרון מס האמת לבין אילוצים של פרוצדורה ושל נוחות מנהלית, בבחינת "מוטב מעט מכלום".
סעיף 48א(ה) לחוק מגדיר את תקופת הבעלות בנכס כ"תקופה שתחילתה בתחילת שנת המס שלאחר שנת המס שבה הגיעה הזכות במקרקעין לידי המוכר וסיומה בתום שנת המס שבה יצאה הזכות במקרקעין מידיו". את התיבה "שנת המס שבה הגיע הזכות במקרקעין לידי המוכר" אפשר לפרש בשני אופנים כלהלן: הראשון - שנת המס שבה הגיעה הזכות לידי המוכר מתייחסת לשנת המס של המוכר לצורך חישוב מס השבח; והשני - שנת המס שבה הגיעה הזכות לידי המוכר מבחינה פורמלית משפטית.
נקודת המוצא היא לשון החוק, והשאלה היא אם לאפשרויות השונות יש עיגון - ולו מינימלי - בלשון ההוראה. מבין האפשרויות הלשוניות השונות, יש לבחור את האפשרות המגשימה את מטרתה של חקיקת המס.
לנוכח תכלית החקיקה בעניין פריסת השבח שלפי סעיף 48א(ה) לחוק בקשר עם "ביזור ההתעשרות" על פני תקופת צבירתה, ומאחר שמקבל המתנה מתחייב במס שבח גם בגין תקופת צמיחת השבח אצל נותן המתנה, וכן מאחר שלשון החוק "סובלת" גם פירוש אשר יתמוך בתכלית החקיקה - הרי יש להעדיף פירוש זה על פני פירושים אחרים.
בנושא ייחוס הממכר דחתה ועדת הערר את טענתן של העוררות, שלפיה הן מכרו זכויות בחלקות מסוימות ולא קרקע ליחידות ספציפיות.
תוצאה
הערר התקבל לעניין פריסת השבח.
בוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב
לפני כב' השופטת ר' שטרנברג אליעז והחברים עו"ד דן מרגליות ורו"ח צבי פרידמן
ניתן ב-14.2.2012

פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.
