אין כסף לדירות? 30% מהמשכנתאות בנוב' - עבור נכסים היקרים מ-2 מ' ש'

כך עולה מנתוני בנק ישראל. כ-14% מסך מהמשכנתאות - עבור דירות בשווי של 3 מיליון שקל ומעלה. היקף מיחזורי המשכנתא ב-46% בהשוואה לנתוני חודש מאי
לירן סהר | (7)

למרות ששוק הנדל"ן מראה בחודשים האחרונים מגמת התמתנות, רוכשי הדירות עדיין רוכשים דירות ברמות מחירים גבוהות. לפי נתוני בנק ישראל שפורסמו היום (ד'), כ-30% מסך המשכנתאות בחודש נובמבר כ-30% ניתנו לנכסים בשווי של 2 מיליון שקל ומעלה. נתון זה מציג עלייה של 5% מסך העסקאות בהיקף זה שנעשו בחודש אפריל. נציין כי בהשוואה לחודש אוקטובר חלה ירידה של כ-2% בהיקף העסקאות ברמה זו. עוד עולה מהנתונים כי כ-14% מהמשכנתאות שניתנו בנובמבר היו עבור נכסים היקרים מ-3 מיליון שקל, זאת לעומת 11% בחודש אפריל.

נציין כי היקף המשכנתאות בנובמבר הסתכם בכ-2.87 מיליארד שקל, גידול של כ-22% בהשוואה להיקף באוקטובר שהסתכם בכ-2.37 מיליארד שקל. נתוני אוקטובר נמוכים בכ-40% מנתוני חודש מאי במהלכו נרשם שיא כל הזמנים עם היקף משכנתאות של כ-4.82 מיליארד שקל.

כמות המחזורים בבנקים למשכנתאות צמחה ב-46% בחודש נובמבר בהשוואה לנתוני חודש מאי, מדובר בגידול של מ-429 תיקים בחודש מאי ל-628 תיקים בנובמבר (באוקטובר - 695). ערן כרמל, מנכ"ל טאבו ישיר משכנתאות מקבוצת קו מנחה, אומר כי "גידול זה נובע משתי סיבות עיקריות: הראשונה - לווים רבים מבקשים לצאת ממסלולים מסוכנים מחשש מעלייה בהחזר החודשי וזאת בעקבות הגבלת בנק ישראל מחודש מאי שפתחה את עיניהם; השנייה -עלייה של הריבית הבין בנקאית והקטנת עמלת הפירעון (הקנס) במקרה של סילוק/ מחזור משכנתא."

בעקבות הגבלת בנק ישראל המאפשרת שימוש במרכיב מסלולים משתנים עד לשיעור של 33% מסך המשכנתא, ניתן לראות כי קיימת ירידה של כ-18% מסך המשתמשים במרכיב הפריים שהסתכם בכ-23% בחודש נובמבר לעומת 41% בחודש מאי.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ולכן לא מקבל משכנתא 29/12/2011 04:51
    הגב לתגובה זו
    הגעתם למסקנה שגויה מתוך הנתונים.
  • 6.
    פרסום נדלניסטים תרגיל שיווקי לפריירים !!! (ל"ת)
    אדריכלית 28/12/2011 17:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    השוק מת (ל"ת)
    h 28/12/2011 15:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מה שמניע את השוק זה לא דירות יוקרה (ל"ת)
    שירת הברבור 28/12/2011 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נו באמת 28/12/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
    למי שיש כסף לא הייתה ולא תהיה בעיה לקנות דירה במחירים האלו... הבעיה היא במעמד הבניינים ולא בעשירונים העליונים
  • 2.
    שרוכשים דירות מעוותים את הנתונים האמיתיים (ל"ת)
    כל הצרפתים המליאנים 28/12/2011 15:28
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ממחיש את הפערים 28/12/2011 15:26
    הגב לתגובה זו
    זה יתפוצץ לנו בפרצוף בקיץ הבא
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי