אור ירוק ליצחק תשובה: הממונה על ההגבלים אישר לדלק לרכוש את כהן פיתוח

כהן פיתוח מחזיקה בשרשור 50% מהשותף הכללי באבנר. לאחר השלמת העסקה צפויה קבוצת דלק לרשום רווח הון של 2.4-2.9 מיליארד שקל כתוצאה משערוך החזקותיה באבנר
תומר קורנפלד | (7)

יצחק תשובה מתקרב להשלמת העסקה לרכישת השליטה בחברת כהן פיתוח. הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיוויד גילה הודיע לדלק קבוצה כי הוא מאשר את רכישת השליטה בחברה מידי גדעון תדמור ובני משפחתו. אישור זה הינו תנאי הכרחי לטובת השלמת העסקה.

במסגרת העסקה סוכם כי קבוצת דלק תשלם 275 מיליון שקל עבור רכישת השליטה (51.9%) בחברה המשפחתית. לאחר השלמת העסקה צפויה קבוצת דלק לרשום רווח הון של 2.4-2.9 מיליארד שקל, כתוצאה משערוך החזקותיה בשותפות אבנר יהש.

חברת כהן פיתוח היא חברת משפחתית של גדעון תדמור ובני משפחתו. כהן פיתוח מחזיקי בנכס נדל"ן בפתח תקווה אולם הנכס המרכזי שלה הוא החזקות של 50% בשרשור בשותף הכללי של שותפות אבנר - שזאת הסיבה שבגללה רוצה קבוצת דלק את החברה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שבי 28/12/2011 13:21
    הגב לתגובה זו
    איך רכישה מניבה רווח הון של פי 10? הסבר בבקשה
  • 5.
    ישראל 28/12/2011 11:57
    הגב לתגובה זו
    תשובה צוחק על כל הפקוח שאחרי שקיבל ממנו " סטירה" של 2.0 מיליארד ש" ח חוב אבוד בדלק נדלן, נותן לו אפשרות להמשיך בשיטת מצליח.
  • 4.
    יעקב 28/12/2011 11:55
    הגב לתגובה זו
    איך מאשרים לבעל שליטה שבחברת דלק נדלן מתעלם מחוב של 2.0 מיליארד!!! האם בעל שליטה שאין לו בעיה לא לפרוע חוב בסכומי עתק הוא כשר להמשך פעילות . אני מניח שהוא צוחק על מערכת הפקוח שלא מבינה עם מי יש לה עסק. בעל שליטה שלא פורע חובו עד לשקל האחרון לא יבצע עיסקאות בשוק ההון בישראל.
  • 3.
    מבין עינין 28/12/2011 10:23
    הגב לתגובה זו
    ברור שזו הודעה טובה לאבנר ובכלל לדלק של תשובה וגם כהן פיתוח לא תטמון ידה בצלחת
  • תודה לך (ל"ת)
    שמיר 28/12/2011 11:13
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מה זה אומר לגבי אבנר, האם זה טוב? תודה (ל"ת)
    שמיר 28/12/2011 09:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אם כבר 28/12/2011 08:47
    הגב לתגובה זו
    למה מידע חלקי.השלימו אותו,מה יהיה מחיר הקנייה של כהן פיתוח?
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.